קרבן העדה/מגילה/ד/ג

קרבן העדה מגילה ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בי"ט חמשה. דכל דטפי מידי מחבריה טפי ליה גברא הלכך בר"ח ובמועד דאיכא קרבן מוסף קורין ד' י"ט דאיכא ביטול מלאכה ה' יה"כ דענוש כרת ששה שבת דחיוב סקילה שבעה:

גמ' מפני התפילה. דבלאו הכי מאריכין בתפילה אין להטריח הצבור בגברא יתירא:

ממהרים לבא. בבה"כ שכבר תיקנו הכל מע"ש וטוב למהר ביאתן כדי לקרות שמע כותיקין:

ממהרין לצאת. מפני עונג שבת:

בי"ט מאחרין לבא. לטרוח בסעודת י"ט:

ביה"כ ממהרין לבא. לקרות שמע כותיקין ומאחרין לצאת דהא אסור באכילה הלכך מוסיפין גם גברא יתירא דכל מה שמאחרין לצאת טוב הוא שלא יעסקו בדברים בטלים:

הלעוזות. ישראלים שאינן יודעים לדבר בלשון הקדש אלא החזן בלבד:

לא נהגו כן. שיהו העולים שבעה:

אלא אחד. הוא היודע לקרות קורא כל הפרשה כולה ל"א הלעוזות שאינן יודעין כלל לשון הקדש אין קורין ז' אלא אחד קורא כולה וכ"נ עיקר:

קורא את כולה. וחולקה לשבעה כדלקמן:

שבעה יודעין ג' פסוקים. כל א' יודע ג' פסוקים א"נ כולן יודעין שלשה פסוקים ומה שיודע זה יודע חבירו:

כולהון קראיי. כולן עולין וכ"א קורא שלשה פסוקים:

אחד יודע ג' פסוקים. ואין שם יודע לקרות אלא הוא ויש שם עשרה דפחות מעשרה אין קורין בתורה:

קרי וחזר וקרי. עד שבעה פעמים:

העבד עולה למנין שבעה. דהא תניא אשה עולה למנין שבעה הוא הדין עבד:

וידבר. ה' אל משה לאמר עולה ממנין שלשה פסוקים אף על גב דאין למידין ממנו כלום:

אסור ללמד את עבדו תורה. ואיך קאמר שעולה למנין ז' הא אינו יודע לקרות:

שלמד מאיליו. ואין איסור אלא כשרבו מלמדו:

או שלימדו רבו כטבי. כשהיה ר"ג מלמד עם החכמים ושמע טבי וגם כן הוי כלומד מעצמו:

לא יפחות מכ"א פסוקים. והיינו כנגד זה שקראו בתורה כל א' ג' פסוקים ואס"ד דכל ג' צריכין לקרות י' פסוקים א"כ בעינן לששי כ' פסוקים ולשביעי ג' פסוקים הרי כ"ג ואנן כ"א תנן וקשיא לרב הונא:

חוץ מן המפטיר. שאין המפטיר עולה ממנין שבעה דכיון דמשום כבוד תורה הוא צריך לקרות בתורה תחלה להראות שהיא עיקר אין ראוי שתעלה קריאתו למנין שבעה:

לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין. כנגד עשרים ואחד פסוקין שקראו שבעה עולין כל אחד שלשה פסוקים ואי סלקא דעתך דהמפטיר אינו עולה למנין ז' ארבעה ועשרים הויין ובבבלי משני. כיון דמשום כבוד תורה הוא כנגדו נמי לא צריך:

הוא אמרה. להך ברייתא והוא פירשה דדוקא בשאין שם מתורגמן הוא דצריך אחד ועשרים פסוקים:

אבל יש שם תורגמן. אינו צריך אלא כנגדו שלשה קוראים דהיינו עשרה פסוקים:

א"ר חלבו לפני ר' אבהו. והלא לפני ר"י לא קרא המפטיר אלא עשרה פסוקים כנגד ג' הקורין בתורה:

א"ל ולא יהא ר"י כתורגמן. בתמיה במקום שהיה ר"י ודאי פירש ותירגם הכל וכבר אמרנו במקום שיש תורגמן בתלתא סגי ויש לפרש הסוגיא בפנים אחרים אבל מה שפירשתי נראה עיקר מן הבבלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף