קרבן העדה/כתובות/י/ו

קרבן העדה כתובות י ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ומכר את שדהו. המשועבד לכתובת אשתו:

השנייה מוציאה. כשימות בעלה:

פשרה. ביצוע לא כולו לזה ולא כולו לזה ולשון פושרין הוא לא חם ולא קר:

וכן בע"ח. ושני לקוחות ראובן נושה בשמעון מנה ולו ב' שדות ומכרן לשנים זו בחמשים וזו בנ' וכתב ב"ח ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך בע"ח נוטל מיד הראשון שהרי אינו יכול לומר הנחתי לך מקום לגבות הימנו שחובו כנגד שניהם ולוקח הראשון מוציא מיד השני ובע"ח חוזר ומוציא אף זו מן הראשון ולוקח שני מבע"ח וחוזרין חלילה עד שיעשו פשרה:

וכן אשה בע"ח. כגון שגירשה והחזירה שיש לה חוב כתובתה על בעלה מנישואין הראשונים ומכר ב' שדותיו לשנים ואין בשניהם אלא כדי כתובתה וכתבה לשני דין ודברים אין לי עמך האשה מוציאה מיד הלוקח הראשון והוא מן השני והשני מן האשה ולוקח הראשון מיד השני וחוזרים חלילה:

גמ' הדא אמרה. זאת אומרת:

ההן וכו'. האי מאן דלוה מן שני בני אדם ואין לו נכסים לפרוע לשניהן ובא בע"ח השני וא"ל קום ועשה פשרה עמי:

א"ל. הלוה ואין סוף הדבר שיבא בע"ח הראשון ויטרוף ממני השדה שאתה מניח לי ולמה לי לעשות פשרה עמך:

יכיל. המלוה השני לומר עשה פשרה ואם לאו אטרוף אני מיד את השדה ואם יבא בע"ח הראשון ויטרוף ממני יטרוף שאין לי הפסד בזה:

ה"ג פישר מן השני חזקה וכו'. וה"פ פשיטא לי שאם התפשר הלוה עם המלוה השני חזקה וברור הוא שהראשון יכול לטרוף ממנו אלא הא מיבעיא לי פישר מן הראשון מהו שיבא השני ויטרוף מהלוה הנשאר לו או דלמא ה"ל כאלו קנה מן הראשון ואין בע"ח המאוחר יכול לטרוף ממנו:

אמר פישר. פשרה היא ואין השני יכול לטרוף מלוה מה שהשאיר לו המלוה הראשון:

ולא כתב לו דאיקני. בתמיה כיון דדרך הסופרים לכתוב בשטרי מלוה דמשעבד לוה למלוה גם מה דיקנה ודאי גם בשטר מלוה השני כתוב דאקני א"כ לא יהא הנותר מהפשרה אלא כאלו קנה הלוה נכסים אלו עכשיו והם משועבדים למלוה השני:

לא אתיא. הא דאר"י פישר אלא ביורש שסילק לבעל חוב הראשון של אביי על ידי פשרה אין המלוה השני של אביו יכול לטרוף מן היורש אע"ג דכתב דאקני שהרי אין זה קנינו של האב אלא קנין שלו:

אפילו בבע"ח נמי. אתיא הא דר"י ואיירי בשלא כתב ליה דאקני:

אל יהא לך פרעון אלא משל זו. וכיון שטרפו בע"ח הראשון כבר אבד זכותו של השני ועכשיו שקנה כשדה של אחר דמי:

אתייא. הא דתנן במתני' וכן אשה בע"ח כמ"ד לעיל פרק הכותב המגרש אשתו והחזירה ע"מ כתובה הראשונה החזירה היינו דוקא לענין כתובת מנה ומאתים אבל תנאי כתובה הראשונה כגון תוספת צריך ליתן לה מלבד תנאי כתובה האחרונה הלכך מצינן לאוקמי באשה בע"ח:

ברם. אבל למ"ד בין לכתובה בין לתנאין ע"מ כתובתה הראשונה החזירה ליכא לאוקמי מתני' באשה בע"ח דהא מתני' איירי שהחזירה א"כ אינה בעלת חוב:

הדרן עלך פרק מי שהיה נשוי

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף