קרבן העדה/כתובות/ז/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
רידב"ז


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלא תתקשט באחד מכל המינים. שאמרה היא קונם בושם פלוני עלי והוא קיים לה:

בעניות שלא נתן קצבה. באשה ענייה ואם לא נתן קצבה לדבר עד מתי יאסר עליה הוא דיוציא ויתן כתובה אבל נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא מפרש עד כמה מיקרי נתן קצבה:

ובעשירות שלשים יום. שכן אשה חשובה נהנית מריח קישוטיה עד ל' יום:

גמ' כיני מתני'. כן היא מתני' בעניות שלא נתן קצבה. ול"ג בעניות שלא נתנה קצבה. דהך מתני' לא איירי בשנדרה איהי וקיים לה הוא דקסבר קישוט לאו דברים שבינו לבינה הוא ואין הבעל יכול להפר ולמה יוציא א"נ קסבר ר"ה אף דברים שבינו לבינה אין הבעל יכול להפר והראשון עיקר וכ"מ בבבלי:

שאין שועל עפר פרין מת. משל הוא כשם שאין שועל מת ע"י נזק שמגיע לו מעפר חורו שגדל בתוכו לפי שהוא רגיל ובקי בו כך אינו מזיק לאדם דבר שהוא רגיל בו ועניה זו שרגילה שלא להתקשט אין לה צער אם מדירה שלא תתקשט:

חוץ מן הרגל. אף בעניות איירי בשהתנה שלא יהא נדרו חל על הרגלים שכן דרך בנות ישראל להתקשט ברגלים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף