קרבן העדה/כתובות/ד/יא

קרבן העדה כתובות ד יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יתר על חולקהון דעם אחוהון. אם תמותי בחיי ואירשך יטלו בניך כתובתי אתרי מותי כשיבואו לחלוק בנכסי עם בנים שיהיו לי מאשה אחרת ונפקא מיניה כגון שכתובה של זו מרובה משל אחרת או שבני האשה האחרת מרובים מבניה של זאת וטוב לאלו שיטלו כתובת אמן ואפי' הכתובות שוות:

גמ' הדא דאר"א. היינו טעמא דתקינו רבנן כתובת בנין דכרין כדי שיתן אדם לבתו נדוניא בעין יפה שלא יאמר הואיל והבעל יורש את אשתו מה לי ליתן לה נדוניא אבל עכשיו שבני בתו חוזרין ויורשין אותה לא יקפיד על כך:

תמן תנינן. בב"ב פרק יש נוחלין:

אם אמר וכו'. רישא דמתני' האומר איש פלוני יירשני במקום שיש בת או בתי תירשני במקום שיש בן לא אמר כלום שמתנה על מה שכתוב בתורה וקאמר עלה ריב"ב אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות להאב להנחיל לכל מי שירצה:

ה"ג אלא על בן בין הבנים ובת בין הבנות בת בין האחין אח בין הבנות לא וכ"ה בב"ב. וה"פ קס"ד הא דאמר ריב"ב מי שהוא ראוי ליורשו היינו שהוא ראוי לנחול אותו בשום פעם אע"ג שעכשיו אינו ראוי ליורשו כגון בת בין הבנים קמ"ל ר"י דבעינן שיהא עכשיו מקרוביו שהם ראוים ליורשו אפי' בלא צוואתו ואז יכול להנחיל לו כל ירושתו אבל הבת במקום שיש לה אחים אין הבת ראוי ליורשו עכשיו:

ה"ג ר' זעירא בשם ר"י ר' שאל את נתן הבבלי מ"ט דריב"ב ר' בא ור' חייא בשם ר"י ר' שאל את נתן הבבלי מה ראו חכמים לומר הלכה כריב"ב א"ל לא את שניתה לנו כן אינון ירתון וכ"ה בב"ב. וה"פ ר' זעירא ור' בא פליגי איך שאל ר' לנתן הבבלי ולר' בא א"ל נתן הבבלי הלא תנינן במתניתין בנין דכרין אינון ירתין כסף כתובתיך יתר על חולקהון וכו' הרי שביד האב להוסיף על ירושת אחד מבניו בין שאר הבנים כריב"ב אבל לר' זעירא צריכין לומר שהשיב לו מדכתיב והיה ביום וכו' כדפרישית:

ה"ג א"ל יטלון תנית אתא לגבי אביו א"ל קפחת וכו'. וה"פ א"ל ר' יטלון תנן דהוה לשון מתנה אבל ירושה לא ובא ר' לגבי רשב"ג אביו וא"ל שלא השיב על נכון לנתן הבבלי דלא תנן יטלון אלא ירתון:

אכין אמר ליה. הכי א"ל רשב"ג לר' טעיתי כששניתי לכם יטלון אלא צריך להיות ירתון:

קל הוא בתנאי כתובה. אע"ג דתנן ירתון אתיא מתני' ככ"ע דהקילו חכמים בתנאי כתובה דאפילו לשון שאינו מועיל במקום אחר מהני בתנאי כתובה:

לפי שבכל מקום וכו'. כלומר והא ראיה שהקילו בתנאי כתובה שהרי בכל מקום אין אדם מזכה דבר לאחר אלא בכתיבה בשטר:

וכאן אפילו בדברים. דהא תנן לא כתב לה וכו' חייב:

וכאן למי שאינו בעולם. שהרי הבנים שירשו כתובת בנין דכרין עדיין אינן בעולם:

ותמיה אני איך רבנן מדמין וכו'. על מי ששנה ירתון קא מתמה דודאי לא שייך לשון ירושה בכתובה שהיא מדרבנן א"נ ה"ק בשלמא בכתובה מהני לשון ירושה כיון שהיא מדרבנן והם אמרו דאף לשון ירושה מהני:

ותימר אכן. ואת אמר כן דדמיין:

אפי' תימר וכו'. כלומר ואפי' למ"ד כתובה דאורייתא מ"מ תנאי כתובה לכ"ע מדרבנן הן וכתובת בנין דכרין מתנאי כתובה היא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף