קרבן העדה/יומא/ח/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואשם ודאי. הם אשם גזילות ומעילות:

מכפרין. ומסתמא תשובה איכא שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן:

גמ' תמן תנינן. בפרק קמא דשבועות:

ועל זדון. טומאת מקדש וקדשיו:

ופריך לא היא קלות. היינו עשה ולא תעשה ולמה תני להו בתרתי:

ותו לא היא חמורות. היינו כריתות ומיתות ב"ד ותרתי ל"ל:

כיני מתני'. כן היא פירושא דמתני' דסיפא מפרש לרישא וכולא פירושא דקלות וחמורות היא וניחא נמי דתני תרתי זדון והודע דחדא נינהו:

בדבר שיש בו חיוב קרבן ל"ג ליה:

ופריך ניחא. הא דתנן שיה"כ מכפר על לא הודע אלא הא דתנן שמכפר ואפי' על חטא שנודע לו וקס"ד אפי' באותן עונות שחייב עליהן קרבן וקשיא ממתני' דכריתות דתנן חייבי חטאות וכו' שעבר עליהן יה"כ חייבין:

בין שנתוודע לו בהן וכו'. כלומר תרווייהו באשם תלוי איירי וה"ק בין שנתוודע שבא לידי ספק איסור בין שלא נתוודע לו הספק אלא לאחר יה"כ לעולם פטור:

ה"ג תמן תנינן על אלו חייבין על זדונן כרת ועל לא הודע שלהן אשם תלוי ולא כבר כיפר יה"כ ר"ש בשם ר' לוי סוכייה במורד ביה"כ היא מתני' ולמה לא אמר בשלא נתוודע בהן מילתיה אמרה אפי' לא נתוודע לו בהן ביה"כ יה"כ מכפר וכ"ה במסכת שבועות. וה"פ והלא כבר כיפר יה"כ ולמה יביא כלל אשם תלוי ומשני במורד ביה"כ ואינו רוצה שיכפר לו יה"כ לכך צריך להביא אשם תלוי ופריך ולמה לא מוקי למתני' בשלא ידע בספק איסור שעשה ביה"כ ומשני מילתיה אמרה שאפי' לא נתוודע בהן ביה"כ [יה"כ] מכפר הלכך לא מוקי' למתני' בהכי:

עשה. אחייבי עשה יה"כ מכפר אע"פ שלא עש' תשוב':

לא תעשה. דוקא בשעשה תשובה יה"כ מכפר:

גמ' האומר אין עולה מכפרת כלל או אין עולה מכפרת עלי. אבל על אחרים מכפרת:

מכפרת היא. העולה דאיהו דקטעי וסבר שאינה מכפרת:

אי אפשי וכו'. שהוא מבעט ואומר שאינו רוצה שתכפר עליו אינה מכפרת על כרחו:

מכפר הוא לו ע"כ. דיה"כ מכפר בין לשבים בין לשאינן שבים:

לא כולא. מיהו אין כפרתו של זה המבעט ביה"כ דומה למי שאינו מבעט:

מן הדין. מהא דדמיא לאדם שאומר למלך אין אתה מלך מי מתרצה לו המלך כך זה המבעט ובשבועות יש גי' אחרת ושם נפרש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף