קרבן העדה/יבמות/יג/ו

קרבן העדה יבמות יג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מותרת ליבם. ולא אמרינן נשואין הראשונים מפילין היבמה לפני היבם ומשעה שגירשה אחיו קיימא עליה באיסור אשת אח דהויא לה גרושת אחיו:

ורבי אליעזר אוסר. מפרש טעמא בגמ' כיתומ' בחיי האב. אף על פי שהאב חי הרי היא כיתומה לענין קידושין דשוב אין לאב כח לקבל קידושין:

ומודי' חכמים וכו'. כולה הך בבא ליתא בבבלי במתני' אלא ברייתא שנוי' שם:

החזירה. בקטנותה ומת בעודה קטנה אסור' ליבם אפי' לרבנן דקידושי חזרה אינן כלום דהא פקע רשות האב מינה והיא הואיל והיא קטנה אין לה יד לקדש את עצמה וה"ל כאלו עדיין היא גרוש':

או שגידלה תחתיו. אמרי' סתם ביאה משגדלה קידושין הן:

גמ' מפני שעמדה עליו באיסור. גרושת אחיו שהיא בכרת שעה אחת דהיינו כל זמן שהיתה גרושה הימנו:

קידושיה וגירושיה תורה. דאורייתא הן דמן התורה האב יכול לקדש בתו כשהיא קטנה וכדפרישית במתני' צרתה. של גרושה שהחזיר לר"א מהו מי הויא כצרת ערוה ופטורה מחליצה ויבום או חולצת ולא מתייבמת או אפי' מתייבמת כצרת חייבי לאוין:

בין על רבנן דהכא. ר' יוחנן שהי' מא"י בין על רבנן דתמן רב שהי' מבבל ולא מצאתי אדם שסובר כמותי דצרתה מותרת חוץ רבי שמעון בן לקיש:

ה"ג א"ל רב ור"י אמרו צרת גרושה אסורה אמר חזרו. וה"פ רב המנונא אמר והא רב ור"י אמרו צרתה אסורה אמר רב אדא בר אחוה חזרו בהן רב ורבי יוחנן ואמרו שמותרת א"נ רב אדא בר אחוה אמר הדרי בי ואסורה והרמב"ן והרשב"א אמר גירושין אמר אוסרה אמר חזריו ל"ג לי':

ברם. אבל למאן דאמר צרתה אסורה קשיא ממה נפשך:

ה"ג צד שקנה בה כנגדה היתר בצרתה וצד שלא קנה בה כנגדה היתר בצרתה וכ"ה גי' הרשב"א. וה"פ למה תהא הצרה אסורה שהרי צד הקנוי במוחזרת כלומר הא אינה אלא מחייבי לאוין וקידושין תופסין ואיסור הוא דעבד עכ"פ אותו צד שגרשתו קנויה לו אותו צד פשיטא דצרתה מותרת וצד שלא קנוי בה ואסורה לבעלה באותו הצד אינה אלא כנכרי' ואינה אוסרת על הצרה:

וכי יש מה נפשך בעריות. וכי אומרים ממה נפשך להתיר עריות:

מהו כדון. מאי קאמרת הא אמרינן ממה נפשך בכל התורה ולמה לא נאמר אף בעריות ממ"נ:

ה"ג כל יבמה שאין כולה לפני'. וה"פ משני לכך לא אמרינן כאן להתיר ממה נפשך שכל יבמה שאינ' מותרת ליבם מכל צד נידון צד הקנוי שבה משום ערו' הואיל ונאסר' עליו מצד שאינה קנוי' לו וערוה פוטרת את הצרה ואסורה להתייבם הלכך ה"נ אין ראוי להתיר הצרה ביבום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף