קרבן העדה/חגיגה/ב/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' טבל לחולין והוחזק לחולין. ועוד זו מעלה הטובל לאכול חולין ונתכוין לטבול להיות מוחזק להיות טהור לשם חולין. אסור למעשר. אסור לאכול מעשר שני הנאכל בירושלי' עד שיטבול לשם מעשר וכן כולם:

אסור לחטאת. למים המקודשים באפר פרה:

ולא הוחזק. לא נתכוין לשם טבילת טהרה אלא. לרחיצה בעלמא:

כאלו לא טבל. למעשר וכל שכן לתרומה ולקדש אבל טבילה היא לחולין דחולין לא בעי כוונה:

גמ' ופריך וחולין צריכין כוונה. בתמיה ולמה תנן והוחזק לחולין דמשמע הוחזק אין לא הוחזק לא:

ומשני דרובא אתא מימר לך. רבותא קא משמע לן דאפי' הוחזק לחולין לא מהני למעשר:

כמנין החולין. כמו כן מונין לחולין לעניין טומאה כך מונין למעשר כלומר כל מה שהוא טהור לחולין טהור למעשר:

כאן לאכילה. אפי' הוחזק לחולין לא הוחזק למעשר:

וכאן למגע. כל מגע הטהורה לחולין טהורה למעשר:

הטובל סתם. לשם טבילת טהרה:

מותר בכולם. מחזיק עצמו לכל מה שירצה:

במזוקק לכולן. בשצריך לטהרות כולן בשעה שטבל הוא דמותר בכולן הטובל סתם:

תמן תנינן. בפרק ח' דטהרות:

כיון שהשיקה למקוה. שחיבר קצה הא' מן המקל במקוה אף על פי שלא הטבילו כולו נטהרו כל המשקין טמאין שבראשו השני דקטפרס חיבור:

עד שיטביל את כולם. דקסברי רבנן קטפרס אינו חיבור:

מה פליגין. כי פליגי:

בטומאה קלה. שהמשקין טמאים בטומאה דרבנן אבל אם הם טמאים בטומאה דאורייתא אף ר"י מודה דלא סלקו להו הך טבילה:

מחזיק עצמו בכל מה שירצה. הואיל ועדיין מחובר מלמטה שמע מינה דקטפרס חיבור וקא סלקא דעתי' בטמא שנטמא בטומאה דאורייתא איירי:

באוכל אוכלין טמאין כו'. שהן טומאות דרבנן ולהכי מכשיר בקטפרס:

ופריך לא כן אר"י וכו'. גופו טהור בלא כוונה ואי בנטמא באוכלין טמאין למה ליה שיהא רגליו משוקעות במים ומשני מכיון שנתן דעתו וכו' הא דארשב"ל דגופו טהור בלא כוונה היינו לחולין אבל אם הוא לטהרה מעולה צריך כוונה:

מתניתא. דפ"ז דמקוואות:

מכוונות. מצומצמות לא פחות ולא יותר:

והשני טמא. שהרי חסרה במים שעל הראשון:

אף השני טהור. דאמרינן גוד אחית וה"ל כאילו המים שהעלה הראשון בגופו מחוברין למי המקוה:

ומשני ועוד היא וכו'. כלומר אף זו איכא לאוקמי בשנטמא בטומאה דרבנן:

מתני'. דפ"ד דמכשירין:

הצנון. שמונח במערה מליאה מים נדה מדיחתו והוא טהור דלא הוכשרו לקבל טומאה במים שמחוברים במערה:

ר"י מטהר משום ר"י. דאע"ג דהעלוהו כל שהוא כיון שהוא מחובר עדיין למי מערה כאלו כולו מונח שם:

ונידה לא טומאה חמורה היא. בתמיה ש"מ דאפי' בטומאה דאורייתא פליג ר' יהושע:

הדא. הך ברייתא ודאי קשיא לרשב"ל ואי אפשר לקיימה לרשב"ל אלא כר"י דאף בטומאה חמורה פליגי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף