קנאת סופרים/עשה/ה

קנאת סופרים ‏ עשה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוכיח כן הרב ממה שדרשו רז"ל בכתובים המובאים איזוהי עבודה שבלב זו תפלה ואע"פ שהרמב"ן ז"ל חשב בזה דלאו דרשה גמורה היא אלא באסמכתא בעלמא אמרו כן כבר הדגיש הוא עצמו בחלשת זאת התשובה ונדחק לומר דתפלה שנאמרה שם בספרי אינה אותה התדירה שבכל יום דעלה קאי הרב ז"ל באמרו שהיא מדאורייתא אלא במה שנתפלל אליו בעת הצרות ותהיינה עינינו ולבנו אליו כעיני עבדים אל יד אדוניהם כמו שכתוב וכי תבא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וגו' והיא מצוה על כל צרה שלא תבא על הצבור וכו', ועוד סיים בסוף דבריו ז"ל ואם אולי יהיה מדרשם בתפלה עיקר מן התורה נמנה אותו במניינו של הרב ז"ל ונאמר שהיא מצוה לעת הצרות שנאמין שהוא ית' ויתעלה שומע תפלה והוא המציל מן הצרות בתפלה וצעקה והבן זה עכ"ל:

ואני בעניי לא זכיתי להבין איך יתכן אצלו לומר כי התפלה שמתפללים בעת הצרות לבד היא מצוה מן התורה ולאפוקי אותה התדירה שמתפללים בכל יום והלא המכוון בה ג"כ לבקש מדי יום ביומו מאת הבורא די מחסורנו אשר יחסר לנו מצרכי בני אדם התמידיים אשר בלעדם א"א להתקיים ובזאת התפלה עינינו מיחלות לרחמיו ית' ונאמין שהכל מושגח מאתו ית' ושהוא נותן לחם לכל בשר על צד החסד ועם זה עינינו אליו ג"כ ישברו שיתן אכלנו בעתו וזוהי העבודה האמיתית דאילו הוה אפשר לן אין לנו לזוז מינה אפי' רגע כמימריה ע"ד אמרם ז"ל הלואי יתפלל אדם כל היום כלו ועל זאת הכונה התפלה נקראת עבודה לפי שנודה בה על יכלתו והשגחתו וממשלתו וגם יצורף לזה מה שמתפללין לעתות בצרה שגם זה בכלל מצוה זו תחשב ולמדנו אותם ג"כ ממה שאירע לאבות וחלו פני אל בעת צרכיהם ואבימלך צווה שיבקש לאברהם להתפלל בעדו והובטח עליו שתעתר תפלתו וכן מצינו ביצחק שהתפלל על הבנים ויעקב ג"כ על שישמרהו האלוה ויתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש ורבו מספר מה שבאו בתורה ושאר כתבי הקדש ענינים האלה ולא מצאתי חילוק בין זו לזו. ועוד לא הבנתי איך עלה על דעתו של הרמב"ן ז"ל דאותה דרשה דספרי ולעבדו זו תפלה אסמכתא היא והלא דכוותה מצינו בפ"ב דערכין בעבודת הלויים דילפי לה מן הכתוב ושרת בשם ה' אלהיו איזהו שירות שהוא בשם ה' זו שירה ונכלל עוד השיר במה שכתוב ועבד הלוי וכמו שהכניסה במנין הרב ז"ל לקמן במ"ע סי' כ"ג ולא פליג עלה הרמב"ן ז"ל לומר שהיא אסמכתא ואע"פ שדבר שבמקדש הוא ולפיכך יקרא עבודה כדכתיב עבודת מתנה אתן את את כהונתכם כמ"ש רמב"ן ז"ל בפי' החומש פ' ואתחנן שייך נמי כה"ג בתפלה כמו שפי' ז"ל עליה איזוהי עבודה שבלב זו תפלה וכמו שהביא הוא ז"ל ג"כ שם מה שאמרו עבדו בתורתו דללמוד התורה ולהגות בה גם היא עבודה לפניו וגם ממה שפירש כן הרב לשון ספרי דעבדו במקדשו דהיינו לכוין אליו להתפלל שם כמו שביאר שלמה ע"ה ע"כ, פי' ממאי דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם ולא הבנתי פירושו של הרמב"ן ז"ל במשמעות ברייתא השנויה בספרי עבדוהו בתורתו עבדוהו במקדשו דהיינו לומד שיעבדו אותו במקדשו בעבודת הקרבנות והשיר וההשתחויות דמאי אשמעינן בזאת הדרשה והלא עבודות האלה נצטוו בפירוש בתורה וגם הם בכלל המצות דהזהיר עליהן ברישיה דהאי קרא דואת מצותיו תשמורו וגו' ואין צורך להוסיף עוד הצווי בכפל הענין עצמו בסיפיה דקרא דואותו תעבודו:

ועוד דפשטא דמתני' דתנן בפ' מי שמתו נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש וכו' וחייבין בתפלה וכו' אזלא כפי דעת הרב דתפלה מכלל מ"ע שאין הזמן גרמא תחשב מדאורייתא ולפיכך הנשים חייבות בה וכמ"ש הרב בחבורו בפ"א מהל' תפלה וז"ל ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מ"ע שהזמן גרמא ע"כ. וכן משמע שהוא דעת הרי"ף ז"ל בפ' מי שמתו וכן הוא לפי נוסחאות התלמוד דגרסי שם עלה דההיא מתני' תפלה פשיטא כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים וגו' כמ"ע שהזמן גרמא הוי וכו' ועיין שם ברש"י ותוס' ועוד בפ"ג דברכות אחז"ל גדולה תפלה מכל הקרבנות ואין סברא שיאמרו זה אם לא היתה עיקרה מדאורייתא ועוד ראיה מן התוספתא שהביא הרב לקמן במ"ע סי' י' כשם שנתנה תורה קבע לק"ש כך נתנו חכמים זמן לתפלה דהיינו לומר דזמנה של תפלה דוקא הוא מדברי חכמים אבל עיקרה דאורייתא היא דאי כולה מדרבנן היא מה חידוש בא להודיענו שחז"ל קבעו בה זמן והלא כולה מדרבנן היא, וכבר הסכימו עם הרב מוני המצות סמ"ג מ"ע סי' י"ט וסמ"ק סי' י"א ואבודרהם שער ב' ועמדו ג"כ על טענות הרמב"ן הרב בעל כ"מ ומהר"י די"ל ובעל לב שמח יעויין בדבריהם:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.