קבא דקשייתא/עג
|
< הקודם · הבא > |
קושיא עג [עריכה]
תמוה לי הא דמבואר ביו"ד סי' ס"ה דגיד של שליל בן ח' לכו"ע מותר. ולפי דעתי עפ"י המבואר במסקנת הרשב"א ריש גיד הנשה בד"ה ולענין פסק הלכה מבואר דלא דחינן הסוגי' דריש גיד הנשה דמוקי בוולדות קדשים ובמעי אמן הם קדושים ואז בהדי הדדי קאתו הרי דתיכף נאסר הגיד בשעת יצירה במעי אמו. ואף אם נשחט אמו אסור דאי היה לו היתר בשחיטה לא היה חל איסור גיד וכמש"כ הרשב"א להוכיח מסוף גיד הנשה וכן כתבו התוס' בד"ה הכא במבכרת. וע"כ סובר הרשב"א במסקנא דרק בחלב פליגי רק בבן ט' אבל בגיד אינו מועיל שחיטת אמו. וכתב שכן הוא שיטות הרי"ף ז"ל וכיון דהב"י חשש לדברי הרשב"א עיי"ש במה שהביא מעשה דעיר סמירא. א"כ ודאי דהבן פקועה צריך ניקור מגיד. וגם דהפנ"י סובר ריש פ' כל שעה דל"ש כל בבהמה תאכלו בגיד כיון שאינו בר אכילה לדידן דאין בגידין בנו"ט. ולכן ר"מ ור' יהודה לא פליגי רק בבן ט' מטעם דתרווייהו סברי יש בגידין בנו"ט כמבואר סוף גיד הנשה. אבל לדידן ודאי דצדק הפנ"י בטעמו והוא כש"כ מדם דאסור שכ' הר"ן יען דתאכלו כתיב ולא משקה ומכ"ש גיד שאינו בר אכילה כלל. וע"כ ברור דבן פקועה צריך ניקור אחורים מגיד ואפי' שמנו אסור אף דשייך בו אכילה כיון דמ"מ שייך גזירה אטו גיד שוב ראיתי קצת מזה בנחל אשכול ריש הל' גיד הנשה. ודברי השו"ע צע"ג: