צל"ח/חולין/לד/ב

צל"ח חולין לד ב

דף ל"ד ע"ב

אי מההיא הוה אמינא לא שני ולא שלישי הוה ואיידי דאמר וכו' קמ"ל ופירש"י בד"ה קמ"ל וכו' ומדיוקא דייקינן מלתא דאמר אין שני לתרומה אבל שלישי הוה עכ"ל והנה היא גופה קשיא דהאיך דייק לה דהרי כבר דחה דאיכא למימר איידי ונראה דהרי לכאורה איך אפשר לומר איידי א"כ לשתוק לגמרי מתרומה וכיון דאמר שני לקודש מכלל דלתרומה לאו שני הוא דאי הוה שני גם לתרומה הוה אמר סתם שלישי שני בחולין שנעשו וכו' אך דיש לומר דלרבותא קתני דאפילו לקודש דוקא בחולין שנעשו עט"ת משום דשמירתה טומאה אצל הקודש אבל האוכל שלישי של תרומה עצמה אינו נעשה שני לקודש דשמירת תרומה עצמה שפיר טהרה היא אצל הקודש וכדדחי רבא לקמן (דף לה ע"א) דדוקא במדרסות אבל בפרי שמירת תרומה טהרה היא אצל קודש ועיין שם בתוס' בד"ה בחולין וכו' אבל לעולם דחולין שנעשו עט"ת לגבי תרומה ממש לאו שמירה היא והאוכל שלישי של חולין שנעשו עט"ת יהיה שני אצל תרומה ולכן הוצרך לומר ואין שני לתרומה דשמירה שע"ט תרומה שמירה היא אצל תרומה ממש ולא חיישינן בשלישי שמא שני הוא ולעולם שטהור הוא לגמרי ושני דנקט משום איידי וכל זה איכא למימר בפירוש המשנה אבל עולא לשיטתו דס"ל שעט"ת לרבותא קאמר דאפילו בהני יש בהו שלישי וא"כ ליכא למימר כלל דנקט שני לקודש לרבותא דאפילו לקודש דוקא על טהרת תרומה ולא תרומה גופיה דהרי לא שמעינן דבר זה כלל דעט"ת לגופי' אצטריך דיש בהו שלישי וא"כ למה הוצרך למימר ואין שני לתרומה אלא על כרחך לדיוקא שני הוא דלא הוה הא שלישי מיהא הוה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף