צוהר התיבה/תיבת האותיות/י
|
< הקודם · הבא > |
ולפעמים תהיה אות האמנתי"ו לצורך קצת והוא שתתקיים בנטיית המשקל בשמות הנגזרים מן הפעלים אע"פ שאינה לצורך שמוש הענין המיוחד לאות ההיא כמו משכן מקדש מזבח מזרח זכרון הגיון תפארת אשכל ארמון יצהר ודומיהם:
ולפעמים נוספות אות האמנתי"ו להקטין העניין ולגרעו ממדרגתו[1] כמו האמינון אחיך היה עמך (שמואל ב, יג) כי שמו העצמי היה אמנון וכן וגשמו אומר (נחמיה ו') וכתב א"ע שם וז"ל וגשמו אומר הוא גשם הערבי והוא"ו נוסף כמו יתר יתרו עכ"ל ואני אומר כי גם הוא"ו בשם יתרו נוספת להקטין לפי שכשנתגייר נקרא יתרו כי אז היה בכלל עדת צדיקים המקטינים עצמם כמו יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן כך יתרו היה מקטין עצמו כענין שנאמר חתנך יתרו בא אליך. וכ"כ הרד"ק בשורש איש וז"ל וכתב אדני אבי ז"ל כי אמר אישון להקטין לפי שהצורה נראית קטנה בעין וכן דרך העברית להוסיף אותיות להקטין כמו שבת שבתון שבת אמר על יום השבת מערב ועד ערב ושבתון על התוספת שמוסיפין מחול על הקודש וכן האמינון הוסיף יוד להקטין וכן דרך הלשון הלעז להוסיף אותיות להקטין הדבר עכ"ל:
וכן נראה לי מה שכתוב וכי תגישון עור לזבוח אין רע וכי תגישו פסח וחולה אין רע (מלאכי א) קדמאה תגישון בתוספת נו"ן ותנינא תגישו בלא נו"ן והיינו לפי שאין צריך טורח רב בהגשת עור לבית המבטחים שהרי אם מוליכיהו מעט על משענתו ילך יפה לכך כתיב תגישון בתוספת נו"ן להקטין על ההגשה משא"כ בהגשת פסח וחולה צריך טורח רב לכן כתיב תגישו בלא נון:
ומצאתי בזוהר פ' תרומה בסטרא אחרא יהבי חושבנ' יתיר ואיהו במנינא בגריעו לא תימא חושבנ' יתיר אלא תוספת את וחושבנא בגריעותא כגון עשתי עשר והא אוקמו' ובכל אתר דאתוון אתוספן בגוונא דא איהו לגריעותא כגון האמינון דסגיא אמנון ע"כ. הנה מבאר בזה שיש בטבע הלשון ויסודו להוסיף אותיות להקטין: