צדקת הצדיק/רמג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

צדקת הצדיק רמג

[רמג] החלומות של האדם הם המגידים לו על הרהורי לבבו - לדעת במה הם שקועים ביום, שמהם ‏הם באים כמו שאמרו ז"ל (ברכות נה:), ועל זה יסתער לב האדם כאשר יראה כי גם בעסקו בתורה רוב היום ‏ככולו, כל זמן שלא נמלט ממחשבות זרות הנולדת מצד היצר שבלב הכוסף לאיזה דבר ונקשר בו, לא ‏נמלט מחלומות ודמיונות כאלו. וזה נקרא אצל רז"ל רוח הטומאה השוכן בשינה. פירוש על ידי אותן ‏דמיונות, ואין אז כח מחשבה טובה המגדרת בו. ובודאי יעקב אבינו ע"ה שחלם והנה ה' נצב ומלאכי ‏אלהים עולים ויורדים בו, גם בשינתו רוח הקדש שורה עליו לא רוח הטומאה ח"ו. ועל זה היתה עצת רז"ל ‏בקריאת שמע שעל המיטה, דעל ידי זה מזיקין בדילין (כמ"ש שם ה.). פירוש קבלת עול מלכות שמים בכל לבבך ובכל נפשך ‏ובכל מאודך, זה מבטל כל מיני מחשבות זרות. הגם שהוא לשעה ורגע קלה כמות שהיא, מכל מקום מועיל כשהוא ‏סמוך לשינה. כי קריאת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ועול מצות, והנושא בעול מחשבותיו בטילות לד"ז, כמו שנאמר ‏טוב וגו' עול מנעוריו (איכה ג, כז). שזה מונע מחשבות לחמדות דילדות. ואם תלמיד חכם הוא אין צריך (כמ"ש שם). פירוש ‏כי הת"ח הוא שבלאו הכי כל מחשבותיו שקועות בדברי תורה תמיד, ומכל מקום צריך חד פסוקא דרחמי, כי ת"ח ‏היינו שאין נמלט לגמרי מכח היצר דחלל השמאלי דלב רק שמשכו לדברי תורה. ומכל מקום מצד שקיעות היצר ‏בתאות, שזה שכיח בת"ח ביותר, כטעם כי הגדיל לעשות (יואל ב, כ). בסוכה (נב.), והיינו מפני אש תשוקתם ‏לד"ת. בשינה שהוא הסתלקות המוחין מד"ת, יוכל היצר לבעור באש תאותו ולהביא לידי ר"ק ח"ו, ‏כמו ששמעתי שזה מצוי יותר בבני תורה מבע"ה. ולכן צריך לומר פסוק בידך אפקיד וגו' (תהלים לא, ו). שמוסר ‏הרוח שהוא הרצון שבלב, שבו הי' רוצה וחושק לד"ת ועי"ז נמנע מדבר אחר, עכשיו מוסרו לפקדון ‏ביד הש"י. וזה טעם אמונה שמאמין פקדונו להש"י, כמשאז"ל (מדר' הובא בתוס' ברכות יב. ד"ה ‏להגיד). וזה תמוה מה זו אמונה, ואטו הגוים שאין מאמינים כלל ואפקורסים אין ישינים? רק הכונה ‏שהש"י יחזירנה כמו שנטלה ושלא תטמא ח"ו. וכמו מדת אמת, ביום בעת שניעור הוא הכרה ‏הברורה שרק הש"י מנהג עולמו בכל מכל כל, ועי"ז נמלט ממחשבות זרות. כן מדת אמונה בלילה בעת שינה ‏והסתלקות המוחין, מאמין בחי עולמים, פירוש מקור החיות של כל העולמים, אפי' עולמות התוהו וההבל ‏הוא ממנו והוא ישמרנו. ובודאי הם שאין מקפידים בכך אין צריכים לאמונה זו, אבל בני ישראל שכל ‏יגיעתם כל ימי חייהם להיות דבוקים בהש"י ובתורתו, צריכים בלילה לאמונה על הפקדון. וסיים ‏פדית וגו'. כטעם פודה ה' וגו'. דמסיים בו מזמור לדוד בשנותו (תהלים ל"ד). ששמעתי שאמר דוד המע"ה זה על ‏ענין ראיית קרי, דלמה נברא זה? ונתברר לו אז בשנותו, שיש צורך לשטות בעולם, וכך צורך לדבר זה ‏אע"פ שנראה שטות והבל, וסיים פודה שיש בזה פדיון והצלה ממיתה כנודע, וכמשז"ל בברכות (נז:) ‏דהוא סימן יפה לחולה. וזהו לענין דיעבד כשכבר ר"ק יבטח בודאי הוא לטובה, אבל לכתחילה יבקש ‏שלא יצטרך לפדיון זה, וכבר פדית וגו' אל אמת. פי' במדת האמת שהייתי דבוק ביום, כי תאוה נקרא ‏שקר, וזה נקרא פדיון על ידי שקר. ויש פדיון על ידי אמת ודברי תורה, כי פדיון הוא ע"י נתינת התמורה, וזה הוא ‏כענין מקצת נפש ככל נפש. ויש כענין ואתן אדם וגו' ולאומים תחת נפשך (ישעיה מג, ד). והוא לת"ח ע"י ד"ת שיש ‏בה סמא דמותא לאומות העכו"ם, וכמ"ש בשבת (פט:) הר חורב, שיצא ממנו חורבה לאו"ה. וזה נקרא ‏פדיון אמת, שהם לשאול ואבדון באמת לעלמי עד. משא"כ אלו הר"ק סוף שיוציא בלעו מפיו והוא רק ‏לפי שעה, וא"כ נקרא פדיון שקר. וזה שאמרו ז"ל (ברכות ה.) בקריאת שמע שעל מיטתו חרב פיפיות להרוג המזיקין, ‏ובאמת המקרא מסיים לעשות נקמה בגוים וגו'. רק דהכל א', כי ע"י הריגת המזיקין דמחשבות זרות והרהורים ‏רעים בקבלת עול מלכות שמים, ממילא נעשה הפדיון שלו ע"י או"ה, וע"י לעשות וגו'. ולא ע"י מסירת מקצת ‏נפש למזיקין ח"ו:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.