צדקת הצדיק/רכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

צדקת הצדיק TriangleArrow-Left.png רכה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

‏[רכה] ד"ת שעוברים דרך הלב פי' שהלב מרגיש ומתפעל בהם הוא נקרא עץ חיים וסמא דחיי. כי ‏הלב מקור החיות כמ"ש כי ממנו תוצאות חיים וכאשר הוא מתפעל הרי שרש חיותו מתפעל ע"י ‏הד"ת ומולידה חיות באדם. וזהו ע"י שיראת חטאו קודמת לחכמתו כי היראה בלב כמשז"ל (יומא ‏עב:) ע"פ ולב אין ויראה נוק' ותורת אמת דכר להשלים ולשמח הלב כמ"ש פקודי וגו' אחר היראה ‏המולדת לב נשבר ועצבות. ואז הד"ת נבלע בלב ומתקיימת כי בלב מקום רתיחת הדם וע"י תוקף ‏החשק וכיסופין למתיקות הד"ת מתגבר כח האש שבו וכד"ש (תענית ד.) אוריי' דקא מרתחא לי'. ‏וידוע כח הבישול להבליע והבלוע אינו יוצא עוד. משא"כ בצונן וקרירות דהיינו שאינו עובר דרך הלב ‏שהגם שמבין חכמה במוחו ומשיג עניני אלהות וד"ת אין הלב מתפעל עי"ז כלל כי הוא כלמד חכמה ‏חיצונית שאין לו שייכות לזה לפי שלא קדם יראת חטא שיתבונן על חסרונו וצורך הד"ת להשלימו ‏אז אין חכמתו מתקיימת כד"ש בדואג בסנהדרין (קו:) דשכח הכל משום דרחמנא לבא בעי שיהי' ‏הד"ת נרגש בלב זהו העיקר שאז יש בו חיות והוא נבלע בו. ובלא"ה א' בשבת (לא.) מוטב שלא ‏העלית היינו כי ח"ו יוכל להיות סמא דמותא כמ"ש ביומא (עב:) כי בת"ח היצר מתגבר כמ"ש בסוכה ‏‏(נב.) וגם זה נקרא ת"ח וכמו דואג ואתיתופל שנקראו ת"ת בכ"מ. וכשאין לו יראת חטא להגביר על ‏היצר אז יוכל להיות ח"ו כענין אחר שאז"ל (חגיגה טו:) ספרי טועין כו' וזמר יוני כו' פי' שכל חכמתו ‏הי' דוגמת לימוד חכמה חיצונית בתורת חכמה לבד ולא להשלמת החסרון שזהו עיקר שם תורה. ‏ומשום דלא הי' נקי אגב אימי' כידוע דאבא ואמא הם מוח ולב והוא חכמת מוחו מרובה רק דלב אין ‏דהיינו אימא. וכן בפשטי' מסתמא זוכין זה כ"א מאב ואם הגשמיים כמ"ש (עדיות סו"פ ב) האב זוכה ‏לבנו בחכמה ואב מזריע לובן שממנו מוח ואשה אודם שממנו בשר ודם (כמ"ש נדה לא. לגי' ‏שאלתות) והלב בכלל. ומזה בא טומאת זיבה כי תורה נמשל לאשה ביבמות (סג:) והת"ח הוא האיש ‏המשפיע בה. וקרי יוצא מאבר חי וזיבה מאבר מת. והיינו שלא ע"י התפעלות החשק שבלב כלל ‏כנודע. וזה שאז"ל (סנהדרין מח.) זב מרחבעם שנא' בו התאמץ לעלות במרכבה. וכמו ששמעתי על ‏ויקח משה עצמות יוסף שהעצמות של יוסף הוא יראת חטאו קודמת לחכמתו. וזה צריך ליקח בעת ‏שרואה שינוי בהתנהגות שאינו מבין כהך דולא נחם אלהים דרך ארץ וגו'. ולכך ירבעם מרד בשלמה ‏המע"ה שטען עליו שחכמתו קודמת ליר"ח והוא מזרעא דיוסף. ולכן כשנצח למלוך ולמרוד ברחבעם ‏נאמר ברחבעם התאמץ וגו' ונעשה זב שנתברר שהדין עמו ושהוא באמת יש עליו טענה לומר שהוא ‏כן. וטהרת הזב הוא במים חיים פי' ע"י חשק שבלב בחיות גמור לד"ת. כי החכמה תעוז לחכם וא"א ‏כ"כ לבוא למדרגת היראה כמו לאהבה וחשק עצום לד"ת בלב גם זה מזכך החכמה להיות נבלע ‏בלב ולהיות עץ חיים ע"י תוקף החשק שבלב בחיות גמור היינו בדביקות במקור החיים ית"ש ‏שנקרא חי העולמים שהוא מקור החיות: ‏

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.