צדקת הצדיק/ריט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[ריט] כפי יתרון הדעת והחכמה שבאדם כך מתגברים לעומתן הדמיונות במוחו ולבו כענין יוסיף דעת וגו'. וכן עץ הדעת טוב ורע ע"י שנכנס בו דעת טוב נכנס ג"כ ההיפך וכמ"ש (סוטה כא:) נכנסה חכמה נכנסה ערמומיות שנא' אני וגו' ערמה. ואמרו בסנהדרין (ע:) אין התינוק יודע לקרות או"א עד שטועם דגן ונמצא אז נכנס בו דעת וחכמה ואז מרחיקין מצואתו (סוכה מב:) ומפורש בירושלמי ברכות (פ' ג ה' ה) הטעם שמחשבותיו רעות. וכן שמעתי כי בי"ג שנה שנכנס יצ"ט שאז היצ"ר מתגבר וכן אמרו (סוכה נב.) כל הגדול מחבירו כו'. ומי שמתגבר וכובש יצרו לגמרי ע"ז נא' אויבי איש אנשי ביתו. שהיצ"ר נקרא שונא כמ"ש (שם) [וכן במד' (בר"ר פר' נד) נדרש מקרא זה איצר] ומי שכאיש גבורתו להתגבר נגדו אז כח היצר שלו מתפשט באנשי ביתו ומקורביו שמכח היצר הרועש בקרבם נכנסים לו ג"כ דמיונות תוהו וכפי גדלו כך מתרבים אנשי ביתו שרי עשרות וחמשים ומאות ואלפים. ומלך שכל ישראל עבדיו וכל מיני יצרים שבכל א' מישראל הם מולידים דמיונות בו והוא צריך לחלצם הטוב מהרע ועי"ז נתקנים ממילא אותם האנשים ג"כ. וע"ז ביקש דוד המע"ה מאויבי תחכמני מצותיך וגו' כי לעמוד על חכמת המצות א"א רק ע"י התחבולות איך לינצל מיצר מחשבות לבו. שהתרי"ג מצות הם תרי"ג עיטין לזה (זח"ב פב ב) ולכן א' למלה"ש יצ"ר יש ביניכם כו' (שבת פט.) ורק ע"י היצר המתגבר אז סומך על חכמת ועצות המצות איך הם מצילות אותו מזה. וכהנים רבה בהן הכתוב מצות יתירות לפי שנבדל אהרן להקדישו קודש קדשים לעומתו ג"כ היצר מובדל מיצר מחשבות אחרים. וצריך עצות יתירות להשמר ממנו. ומצות המלך הם להנצל מיצר הכללי דכללות ישראל ולכן צריך הס"ת על לבו (כמ"ש סנהדרין כא: וע' כ"מ רפ"ג מה' מלכים) פי' ע"ד תפילין ומזוזות שהנחת אותו כתב מועיל להכניס בביתו ובחדרי מוחו ולבבו באמת אותם דברים הכתובים. ומזה הם סגולות הקמיעות שכותבים אותם פסוקים שנא' שם רפואת וישועת אותו דבר שצריך לו ונושאה עליו ומועיל להכניסה באמת בקרבו [ועי' לעיל אות צ"ח. ושמעתי כי כל פעולתן ענינם ע"ד קציבת העץ הנ"ל אות רי"ב. ומה שמשנים סדר צירוף האותיות בפשוט הטעם משום דאסור להתרפאות בד"ת. וגם כדי להעלים כי דרך הנס לבוא בחשאי] ועד"ז א' בב"ק (יז.) הנחת ס"ת לומר קיים זה כו' ובחיים מועיל להכניס באמת בלב קיום כל מה שכתוב בזה והיינו כל התורה כולה שהוא תבלין לכללות היצר כולו של כל העולם כולו. וסיים כי לעולם הוא לי לפי שא' בסוטה (כא. לרב יוסף) דרק בעידנא דעסיק במצוה מצלי. רק כשעומד על החכמה שיש במצוה אז נעשה מן המצוה ג"כ תורה כי עיקר התורה ע"מ לעשות היינו הלימוד להבין חכמת המצות וכשמוציא לפועל במעשה אז הוא שלימות התורה ונקבע בלב גם בעידנא דלא עסיק. וז"ש שתחכמני לדעת כי לעולם היא לי ולא רק בעידנא דעסיק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |