צדקת הצדיק/עו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[עו] בעת כשלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב ואם יזכה באותה שעה יוכל לעלות למדרגה גדולה מאד כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל לקלוט אז. אם יהפך תשוקה זו וחמדה זו לטוב ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה. וכמ"ש בזוהר (פנחס רט"ז סע"א) כי בעת המבול היו ראוים לקבל התורה והי' אז משה כמו שדרשו רז"ל (חולין קלט:) על בשגם ע"ש. ומים היינו תורה והם הפכוהו למים הזידונים והתורה היא תכלית קיום העולם ושבשבילו נברא ואלמלא כו' והם גרמו אבדונו ואותו עת הי' מוכן אלו זכו ממש להיפך שהוא ירידת מימי התורה לקיום העולם. וכן בעת החורבן נולד משיח (כמ"ש ירוש' פ"ב דברכות ה"ד) כי אותו עת הי' מוכן אם זכו לביאת משיח ובנין הבהמ"ק הנצחי וקיים לעד וזה הי' טעות אנשי ירושלים ונביאי השקר שהיו חושבים כי אדרבא ייטיב ה' להם שראו העת מוכן לכך אם זכו: < הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |