צדקת הצדיק/סה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
[סה] האדם צריך למסור נפשו להשי"ת שאם אינו כרצון השי"ת אז מוסכם לילך מן העולם כדש"נ וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם וכענין זה אמר יונה טוב מותי מחיי. וזה ענין נפילת אפים אחר כל תפלה וא' בזוהר ריש קרח כי נפילת אפים הוא מסירה עצמו למיתה וגם בפשוט ירמוז לזה. ומשה ואהרן נפלו על פניהם ב' פעמים שם בפ' קרח. כי ר"נ איש חטאו בנפשותם ורז"ל א' קרח שפקח הי' כו' והנה גם הר"נ איש לא שוטים הי' כמשז"ל שהיו ראשי סנהדראות ואז"ל (במ"ר) שהיו בכללם הי"ב נשיאים וכן מורה לשון הכתוב אתם המיתם את עם ה' והם רק יחידים וקראום עם ה' לפי ששתולים כנגד כל העם והאמינו למשרע"ה שיכול להענישם אבל הם חטאו בנפשותם כענין שא' בנזיר חטא על הנפש פי' מתחייב בנפשו. והיינו שידעו כי לעתיד לא ילמדו איש את רעהו ויהי' מדרגה זו שכל העדה כולם קדושים וחשבו שכבר הגיעו לכך [כי באמת לולי שגרם החטא היו על מדרגת לעתיד כמשאז"ל] ומרוב השתוקקותם לזה עד שנתרצו באמת שאם באמת אינם במדרגה זו אז טוב מותם מחיים ומוסכמים למות באמת [וזהו קרח שפקח הי' פי' פקח בכל מקום בדרז"ל ערום כמו אי פקח הוא כו' (כתובות פח.) שטעם מעץ הדעת טו"ר ואכמ"ל עוד] ולכך אע"פ שנקראו חוטאים בשביל זה בנפשותם מ"מ מעלה גדולה הוא ולכך זכו שהמחבות שלהם נעשו צפוי למזבח. ולכן נאמר למשה ואהרן הבדלו וגו' וכן אח"כ הרומו וגו' והקש' הרמב"ן וכי אין ביד ה' להצילם והם תוך העדה. אבל לפי שהם היו בדבר זה גדולים בענין המסירת נפש לכך הוצרכו להבדל לבל ילקו עמהם. ולכך תיכף למאמר הבדלו והרמו הרגישו בזה ויפלו על פניהם ואמרו בזוהר דמסרו גרמייהו למיתה. רצו לעשות בזה כמעשיהם: < הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |