פתחי תשובה/אבן העזר/קכב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לכתוב ולחתום וליתן. כ' בס' תו"ג נראה דדוק' בכה"ג שעשאן שלוחים על כתיבה ונתינה אז אם נאבד יכולים לכתוב גט אחר כיון שלא גמרו שליחות הנתינה אבל אם עשה להסופר שליח רק על הכתיבה לבד שאמר לו כתוב גט לאשתי ולשני עדים עשאם שלוחים ואמר להם שיקחו מהסופר בעצמם ויחתמו אותו הגט ולאיש אחר עשה שליח להולכה אז תיכף אחר שכתבו הסופר אמרי' שכבר עשה שליחותו אם נאבד וכ"כ הג"פ (ע' בס' ב"מ) . וע' עוד בג"פ שכ' דאם נתוודע שהבעל בעצמו שינה שמו דאז ביכר שלא עשאן שלוחים ליתן גט כשר אין להם לכתוב אחר והוא פשוט:
(ב) ונמצא פסול. עבה"ט ו' אפילו פסול מדרבנן. ועיין בס' ג"פ הובא דבריו בס' תו"ג שכ' די"ל אם נתנו הגט שהוא פסול מדרבנן שהגט בטל מדאוריי' דהא מה"ט אמרינן דכשהוא פסול מדרבנן לא עשו שליחותן והוי כאילו נכתב שלא בשליחות שהגט בטל מדאוריי' ע"ש. והרב בעל תו"ג כתב עליו דלפי דבריו אם אמר כפי הנוסח הנהוג דהיינו עד שיהי' כשר בלי שום פקפוק. ואם הי' איזה פקפוק וגירשו בו הוא ג"כ בטל מדאוריית' וא"א לו' כן כלל מדסתמו הפוסקים ולא כתבו דין מחודש כזה לכן נראה דלא אמרי' דכוונת הבעל הי' שלא לעשותן שלוחים כלל כשיכתבו גט פסול רק דאמרינן שבודאי כוונת הבעל הי' שיהיו שלוחין תמיד ויהיו תמיד להבעל עד שיגיע גט כשר לידה ונמצא שלעולם הם עומדים במקום הבעל הן כשכתבו ונתנו הגט הפסול הן אח"כ כשכתבו ונתנו הגט הכשר וכמו באם הבעל נותן הגט שהוא פסול מדרבנן היא מגורשת מדאוריית' ופסול מדרבנן וכשנותן אח"כ גט שהוא כשר לגמרי נתגרשה לגמרי ה"נ הדין בשליח שלו כנ"ל ברור עכ"ל וע' עוד מענין זה בתשו' משכנות יעקב סי' כ"ז ובתשו' ברית אברהם סי' צ"ח ויובא דבריהם לקמן סימן קל"ג סק"ג:
(ג) שכתבוהו ונאבד. עיין בס' תו"ג שכ' דאם נמצא גט הראשון אחר שכתבו השני נראה דיכולין לגרש באיזה גט שירצו דהא שניהם נכתבו בשליחות הבעל מ"מ צ"ע אם ליתן גט השני ויותר טוב לגרש בגט הראשון עכ"ל:
(ד) ואם לא נאבד. כ' בס' תו"ג לכאורה תמוה דיקרעו אותו הגט דאן הוי כנאבד שיכולין לכתוב גט אחר וכן הקשה בג"פ לכן נראה דהם בעצמם אין יכולין לקרוע הגט דהוי כמבטלין שליחותן (עמ"ש לקמן ס"ס קכ"ד בסה"ג סעי' צ"א ס"ק) ודוק' כשנאבד מעצמו יכולין לכתוב אחר וכן אם קרע אחר שלא מדעתן יכולין לכתוב אחר עכ"ל. וע' בתשו' הרדב"ז ח"ד סי' מ"ד.
(ה) מכמה חומרות. ע' בס' תו"ג שהביא דברי הש"ך בח"מ סי' מ"ט סק"ו דמבואר שם דה"ה אם אינו ספק מכח חומר' רק מחמת ספק דאוריית' כיון דאינו ודאי פסיל אמרי' דעשו שליחותן ובס' קצה"ח שם השיג עליו דודאי ספק דאורי' גרע מפסול דרבנן. והוא ז"ל כתב ליישב דברי הש"ך דיש לחלק דודאי ספק שהניחו חכמי הש"ס בספק והוא ספק לבל הדור ודאי דגרע מפסול דרבנן משא"כ ספק שהוא רק ספק לחכם שבעיר שאין הספק כולל כל הדור הוי ספק חסרון ידיעה דאם הוא ספק לזה אפשר לחכם גדול ממנו לא יהי' ספק כלל בזה אמרי' דעשו עדים שליחותן כנ"ל ברור ע"ש:
(ו) וליתן לה שניהם. היינו מכח ממה נפשך כמ"ש הב"י ועיין בס' ג"פ דבמקום שצריך מדינ' ב' גיטין כגון בספק שמות גרשום וגרשון צריך הבעל ל ער הוי שלוחי לכתוב שני גיטין ואין לסמוך עלהממ"נ וכ"כ בס' תו"ג ע"ש:
(ז) הרשות בידם. עבה"ט בשם ב"ש דאין ליתן ב' גיטין אלא מדוחק ועיין בג"פ סק"ה האריך בזה והעלה מעיקר הדין אין לחוש והרוצה לצאת כל הדיעות יעשה כמ"ש הרש"ל בשם אביו תחילה הי' נותן שניהם בבת אחת ואח"כ חזר ולקחם ונותנם בזה אחר זה וכל זה לכתחיל' אבל בדיעבד נ"ל דבכל גווני יש להכשיר בין בב"א בין בזה אחר זה ע"ש. ובס' ב"מ כתב עליו דמוטב לעשות כמ"ש בש"ע סי' קכ"ט ס "ט ליתנם זא"ז ע"ש ועמ"ש בסי' קכ"ט שס ס"ק:
(ח) לדעת הרב שבעיר. עח"מ סק"א שהסופר לא יתקן האותיות אחר שראה הרב הגט בלי רשות הרב דשמא כשר הוא לדעת הרב וכבר עשה שליחותו אם לא שאמר להבעל ג"כ ולכל מי שמראה אותי ולך ע"ש. ועיין בס' תו"ג שתמה ע"ז דכיון שהוא כשר מה מזיק מה שתיקן הסיפר מעצמו ומשך האותיות בחנם וכ' לתרץ דודאי אם באמת הוא כשר גם בלא תיקון ודאי דיכול הסופר להמשיך האות ולייפותו אפי' בלא דעת הרב רק דחיישינן שמא באמת הוא פסול בלא תיקון רק שהרב טעה באמרו שהוא כשר ואז אם הסופר מעצמו תיקן בלא רשות הרב לא מהני התיקון כי נתקן שלא בשליחות הבעל ע"ש. ומדבריו מבואר דאם הי' מתחילה כשר אינו מזיק אפי' אם אדם אחר שאינו סופר הנעשה בשלימות הבעל תיקון האותיות או משכם כדי ליפותם ע"ש והוא פשוט. ועמ"ש מזה לקמן סי' קכ"ה ס"ק:
(ט) אין לסמוך ע"ז. עבה"ט ועיין בס' חו"ג שכ' דכשחוזר הבעל ומצוה פעם שנית אין לומר שוב כתוב מאחד ועד מאה רק חזור וכתוב גט לאשתי כיון דמה דחוזר ומצוה הוא משום דחיישי' להך דיעה דס"ל דזה דמי לברירה א"כ כשאומר מאחד ועד ק' חוזר חשש ברירה למקומה ע"ש וכ"כ בס' ג"פ סוס"ק ח' והביאו ג"כ בס' בית מאיר. וכיוצא בזה כ' ג"כ בשם הרש"ל ביש"ש שכ' דהמנהג לצוות שנית אבל מ"מ אין להחמיר כ"כ ולהרבות בדברים כבראשונה אלא לקצר עכ"ל. ועיין בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ג סימן ג':
(י) ותנו לשליח. עיין ברש"י גיטין ס"ג ע"ב שפירש ותנו לשליח שלי שמיניתי וכן עשו כו' ועיין בתשו' הרדב"ז ח"ד סי' רע"ו שמדייק מדברי רש"י אלו דדוקא בכה"ג אבל אם אמר להם כתבו וחתמו גט לאשתי ועשו שליח להוליך לה או כתבו וחתמו ושלחו גט לאשתי בהא ודאי לא סלקינהו ואם נאבד מיד השליח כותבין אחר' ושולחין לה דהא עד דמט' גט לידה שוינהו שליחן מש"ה הוצרך רש"י לכתוב לשליח שלי שמניתי משמע דמש"ה מספקא לי' אי סלקינהו אבל אם אמר להם למנות שליח לא סלקינהו עכ"ד. ועיין בס' ג"פ ס"ק י"א שהביאו ג"כ וכתב עליו וז"ל ולדידי חזי לי הגם דמדברי רש"י יראה דהכי ס"ל שאר הפוסקים הרמב"ם והטור וזולתם שהעתיקו סתם כתבו נתנו לשליח ולא פירשו דבשליח שעשאו הבעל איירי משמע דס"ל דאפי' הם העושים שליח מספקא לן דילמא סלקינהו כו' אך בדיעבד ובשעת הדחק כדאי רש"י והרדב"ז לסמוך עליהם כו' ותו דהוי ס"ס כו' (עמ"ש לעיל סי' קכ"א סק"ט עכ"ל) ע"ש עוד ועי' בס' ב"מ שפקפק על דין זה והניחו בצ"ע. אמנם כתב דאם הבעל עשה להם אף שלוחים להולכה אלא שהם מעצמם מחמת אונס עשו שליח אחר בזה אין ספק שכולם מודים לרש"י כו' עש"ה:
(יא) לכתוב וליתן. עבה"ט ומ"ש בשם הרדב"ז סי' פ"ה נאבד הגט מן האשה כו' אין כותבין כו' שם מבואר הטעם דהוי עדות שקר מאחר דכבר עשו שליחותן. ודבר זה נאמר ונשנה עוד שם בחלק ד' סי' רע"ו. ושם הוסיף בזה וז"ל ואי איכא סהדי שנמסר בידה גט כשר ליזלו וליסהדי קמי בי דינא ולכתבו לה בי דינא מעשה ב"ד ונקטה לי' בידה לראי' לאינסובי ואי ליכא סהדי דידעי דגט כשר נמסר בידה לית לה תקנתא עד דנטלי רשותא מהבעל זימנא אחריתי עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |