פר אחד על פרקי דרבי אליעזר/א
|
|
בן כ"ח שנה. ובאבות דרבי נתן פ"ו איתא בן כ"ב שנה לא ידע דרבי עקיבא תלמיד רבי אליעזר ילמוד תורה מבן מ' שנה.
ומ"ש עשה שתי שבתות. זה ודאי על פי הנס כמו משה רבינו בהר ארבעים יום ואליהו דהרי לפי תשובות הלכות קטנות רחוק שיוכל לסבול. ואפילו מה שאמר בתר הכי שמונה ימים צריכה רבה שהיה יכול לסבול יותר מו' ימים.
ובא וראה מה שכתבתי בספרי הקטן עיני כל חי בפרק א' מאבות דרבי נתן בעזר משדי. ועיין לבני ידידי נר"ו בספר אבות הרא"ש ח"ב (ד"א ע"ג) ובסדר הדורות (דמ"ה ע"א) הביא דמששה שעות ערב שבת עד ששה שעות מוצאי שבת לא טעם כלום יע"ש. והדבר קשה איך התענה בשבת בכונה מכוונת ולא עשה כן ביום אחר.
אפס כי עז מ"ש כבר סעדתי אצל אכסניא שלי דאיך אחר כל כך חשקו בתורה ותורה למפרע מה היה איך הוציא שקר מפיו ובפרט לרבו ואדם גדול. ושמא היה מבין רבי אליעזר דבתלתא דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו[1] וחדא מינייהו באושפיזא דכולל נמי באושפיזא לומר כבר סעדתי באכסניא כדי שלא להכביד על המזמינו בשביל שהוא אורח כי אפשר כי לא מלבו שלם אלא בראותו שהוא אורח ופניו נראין כרעב, אומר לו בא ואכול משום כיסופא, וזה הווה ורגיל בעולם יותר ממה שפירשו בפשט באושפיזא[2]. אך איתא באדר"ן פ"ו דשתק ולא הוציא מפיו שקר יע"ש.
אלא דאיכא עוד אחריתי דהתוס' בשבת (דף ק"ד ע"א) כתבו דהא דאמר בפרקי דרבי אליעזר שלא למד עד שהיה גדול היינו שלא עסק יע"ש. ועיין למהרש"י בב"ר פ"א סימן ט"ו[3]. והדבר קשה דהכא בפרק זה אמר להדיא דשאל לו רבו מימיך לא למדת ק"ש ותפלה וברכת המזון, אמר לו לאו, אמר לו עמוד ואלמדך שלשתן ע"כ. וכזה אינו סוג דעביד רבנן דמשנו בדיבורייהו, דדוקא רבנן ודוקא במסכתא. ועיין ספר יוחסין (דף ל"ב ע"ב) ובסדר הדורות (דף ע"ח ע"א וב') וצ"ע. ועי' מה שכתב חכם בני הי"ו בספר אבות הראש (דף קכ"ז ע"א).
ומה שאמר לו אביו שישא אשה דהיה בן כ"ח שנה, הנה באבות דרבי נתן פי"ו איתא שגדל בת אחותו י"ג שנה עמו במטה ולעת זקנתו קדשה יע"ש ובבבא בתרא (דף קט"ז ע"א) איתא דאשת רבי אליעזר, אימא שלום, היתה אחות רבן גמליאל. ושמא מתה ונשא בת אחותו, ובמקום י"ג שנים היה ראוי לגרוס ג' שנים ודוק: