פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/כו

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

כנגד. עט"ז דקדק מיש"ש פ"ב סימן י"ז דאם לאחר רוב הוושט ניקב הוושט ועדיין לא שחט הקנה אף בבהמה כשרה דל"ד לבני מעיים דאבר אחר הוא וכן כתב הרשב"א בתשובה סימן שס"ז להרא"ש ז"ל יע"ש והא דלא הביא ממ"ש הרא"ש פ"ק סי' י' דשם י"ל לאחר רוב שנים קאמר וכאן פירש בהדיא ועי' פרישה אות א' כתב לרש"י בעינן כולו ולא רובו והיינו אף לאחר ששחט רוב שנים נמי פוסל לרש"י ניקב במיעוט בתרא דוושט וכ"ש ניקב הוושט לאחר הרוב קודם שחיטת הקנה בבהמה ולאחר ששחט כולו אין פוסל אף כה"ג לרש"י ובדרישה אות א' כתב דמדכתב הטור ויש מכשירין בניקבה הריאה משמע הא לעיל מודים דאסור ואמאי כו' משמע דיש חזרה בדבריו דאל"כ הא יש מכשירין הם רש"י ולרש"י אוסר לעיל אף לאחר ששחט הרוב וכן הבין הכה"ג בהגהות ב"י אות ב' דיש חזרה בדבריו ואני אומר דאין כאן חזרה. ובפרישה כתב לרש"י כולו הא רובו אסור היינו במיעוט השלם הא במה ששחט כבר רש"י מודה דשרי וכתי' הא' בש"ך אות א' והדרישה כתב דמ"ש הטור נגד מה ששחט טרפה הא לרש"י כשר כיון ששחט רובו כיון שניקב במה שחתך כבר. ולפ"ז לרש"י אם נאמר דאוסר בשחוט רוב וניקב מיעוט השלם והטעם אפרש בש"ך אות א' ה"ה שחט רוב שנים וניקב הוושט מיעוט השלם אסור ובקנה לא משכחת דנפסק הרוב הוה כנגד מה שחתך כבר מודה רש"י דאין איסור וכתי' א' בש"ך ושם אבאר:

ודע דהב"ח הניח דין זה בצ"ע דאפילו שחט כל הוושט וניקב קודם שחיטת הקנה בבהמה והיינו דסובר כיון דיש טריפות לחצי חיות אפשר דאין לחלק בין ריאה לאותו סימן עצמו דלא כתשובת הרשב"א סימן שס"ז. והכה"ג בהגהות ב"י אות ב' כתב דב"ח מחמיר לאחר הרוב בניקב ותמה איך העביר עיניו מרשב"א ורי"ו נט"ו אות ה' ח"ג ויש"ש ותי' דלרש"י במיעוט בתרא פוסל. והנה למה כתב כן הא הב"ח הניח בצ"ע אפילו שחט כל הוושט וצ"ל דסובר דאפשר כיון דיש טריפות לחצי חיות אף כה"ג אסור והנה התוס' חולין ח' א' הוכיחו דאם ניקב נגד מה ששחט טריפה ולא ידענא הא ר' זירא בעי לקמן ניקב בין סימן לסימן מהו מי מהני לטהרה מידי נבלה אלמא סובר יש טריפות לחצי חיות ומש"ה פריך דידיה אדידיה איך אמר ר"ז ליבון כשר ועכ"פ יש טריפות לחצי חיות אבל אי אין טריפות לחצי חיות אימא כיון דנשחט מקצת אותו מקצת אין פוסל בו נקב אלא דסברא פשוטה היא אף למאן דסובר יש טריפות לחצי חיות היינו באבר אחר לא באותו אבר וע"כ מוכח דניקב נגד מה ששחט כיון שלא שחט הרוב הוה אסורה ודאי ולא ספק דלא כמ"ש הב"ח:

והנה אם ניקב הוושט נגד מה ששחט כיון שלא שחט הרוב יש לומר דהוה נבלה ולא טרפה כיון דהוה במקום הראוי לשחיטה אמנם אם שחט הוושט רובו או כולו וניקב במקום שחיטה קודם שחיטת הקנה אף אם נאמר יש טריפות לחצי חיות כמ"ש הב"ח מ"מ טרפה הוה ולא בגדר נבלה כיון דכבר נשחט הוושט בהכשר והיה שלם בשעת שחיטה ואח"כ ניקב דנהי דיש בו חיות עדיין מיקרי טרפה (ויש לעיין דמ"מ בשעת שחיטה שניהן שלימין בעינן כמו ניקב הוושט בעוף ושחט קנה). ומ"מ להלכה פסקו הט"ז והש"ך דיש להקל בנפסק רובו וכ"ש כולו אין נ"מ והתב"ש החמיר באין ה"מ וכתב בעל נפש לא יאכל ממנה ובש"ך אבאר:

ב

קודם. עט"ז דיש לחלק בין אותו סימן לריאה. ודע דלא הוה כ"א ספק טרפה ולא וודאי כמ"ש הרא"ש דמספקא לן בדר"ל הי מינייהו דאחרנייתא ועיין תב"ש בסי' כ"ז גבי מפרכסת יע"ש. ומיהו אם ניקבו בני מעיים לאחר שחיטת הקנה יש לעיין אי הוה ודאי טרפה או דלמא לר"א ב"י אליבא דר"ז לא הדר ביה כפירש"י ואיבעיא דר"ז לדבריו דרבא קאמר ור"ז גופא אף באכילה מתיר להמעיין שם ואף לתוס' אין כן מ"מ מידי ספיקא לא נפקא וכעת לא מצאתי בפירושו ונ"מ טובא . ודע דראיתי ליש"ש פ"ב סי' י"ז כתב לפי' התוס' והרא"ש בעיא דר"ז לא נפשטה עד שיבא אליהו ויפשטנה ונוראות נפלאתי איך כתב כן מאורן של ישראל והא אמרינן עלה לאו היינו דבעי אילפא ובעי' דאילפא נפשטה בהמקשה וכמ"ש הר"מ ז"ל בפ"ט מהל' א"ה ה"ט אם הועיל סימן א' להתיר באכילה לא יועיל לטהר מידי נבלה. א"כ פשיטא דנפשטה גם בעיא דר"ז דררא דנבילה לית ביה ולא עוד אלא אף וודאי טרפה לא הוה אלא ספק כפי' רש"י דהדר מיבעיא יע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.