פסקי תשובה/צג
|
< הקודם · הבא > |
פסקי תשובה (פיעטרקאווסקי) - חלק א - סימן צג
על־דבר מסחר האתרוגים בשנה זו שהיא שנת שביעית:
אין דעתי נוחה כלל, ועוד בשני שביעית שעברו בעוד לא היו פרי אילנות ביד ישראל היה לי דין ודברים את הגאון מהר"ש סאלאנט נ"י איך להשתמש באתרוג מארץ־הקודש, כי לפי דעת הרמב"ם (פ"א מהל' תרומות) דקדושה שנייה קידשה לעתיד לבא, שביעית הוא מדאורייתא. וקיימא לן אין קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל, והפירות יש להן קדושת שביעית ואסור להוציאן מארץ־ישראל לחו"ל, ואסור לסחור בהם ואסור ליתן דמי אתרוג למי שלא שמר את המעות לאכלן בקדושת שביעית:
ועל־כן כאשר כבר הוציאו סוחרי אתרוגים מארץ־ישראל השתדלתי שישלחו לי אתרוג באופו שאשלם דמיו אחר החג ותיכף אחר החג צויתי לטגן את האתרוג ולאכלו בקדושת שביעית ואח"כ שלחתי את המעות, ושוב אינו חל קדושת הפירות כדאיתא בעבודה זרה (סב:):
כל־זה היה אז ועתה שהאתרוגים המה פירות שביד ישראל ודאי עלינו להנהיג בהם קדושה שלא להוציאם לחו"ל ושלא לעשות בהם סחורה, ואף על גב שהתירו הגאונים העבודה מרוב דוחק ושלא לדעתי ורצוני כלל, מכל מקום קדושת שביעית נוהג בהם**) (שו"ת משיב דבר מהגאון נצי"ב ז"ל ח"א סי' ו'):
**) ויש מקילין, יעי' בתשובת שערי דיעה ח"ב (סימן ח) שהאריך בזה וסיים ע"כ דעתי דאין להחמיר באתרוג שנלקח מגינת הנכרי, וגם בנלקח מגינת ישראל יש לצדד להתיר בשעת הדחק, ויעויין עוד בתשובת הגאון מ' מרדכי גימפל ז"ל מראזינאי נדפסה בתשובת בכורי שלמה או"ח (סי' ל"ו) שכתב בשל גויים אין לחפש ולגבב חומרות, וגם כשהייתי בירושלים עיה"ק תב"ב ושאלתי לידי"נ הגאון ר"ש סלאנט נ"י מאתרוגים דשנה הזאת שנת השמיטה, והגיד לי שהזהיר לקנות ולמכור רק של גויים, ובזה הכריעו רובם ככולם דיש קנין לגוי בזמן הזה להפקיע מחיוב. אבל בשדות ישראל חלילה לחפש קולות יעי"ש, ויעויין עוד בתשובת אבני נזר (יו"ד סי' תנ"ח) שכתב לענין למכור השדות בארץ ישראל טרם חל שנת השמיטה על שטר מכירה, דאם יש הפסד מרובה במה שינהוג קדושת שביעית בהפירות יש להקל, אבל לא באין הפסד מרובה יעי"ש: