פסקי תשובה/א
|
|
פסקי תשובה (פיעטרקאווסקי) - חלק א - סימן א
נסתפקתי אם עמדו המים תחת המטה, אם מועילים להעביר הרוח רעה לנטילת ידים שחרית, דהא חל עליה רוח רעה כבפסחים (קיב.) ואם שאין לפוסלן משום שופכין כמ"ש האחרונים שבדיעבד לא נאסרו, אבל אולי אין מעבירין עוד הרוח רעה. ואולי הוא רוח רעה אחרת*) (קונטרס עובר אורח מהגאון אדר"ת ז"ל ממיר):
*) הנה בעולין פלוגתא דר"י ורבנן במנחות (כב:) אי מבטלין זה את זה, וקיימא לן כרבנן דאין מבטלין, ויעי' בר"ן נדרים (נח.) דהיינו טעמא דדבר שיש לו מתירין לא בטיל דחשיב היתר בהיתר, ובמצות הוא פלוגתא דרבנן והלל הזקן אי מבטלות זו את זו בפסחים (קטז.) ויעי' בר"ן שבת (כא:) דנר חנוכה אסור ליהנות לאורו אפילו תשמיש מצוה דמצות מבטלות זו את זו יעי"ש. ובאיסורין אי מבטלין זה את זה פליגי ר"ל ור"א בזבחים (עט.), ונראה דזה גם כן סברת התוס' חולין (יא:) ד"ה ליחוש דכיון דממה נפשך הוא נהרג, לענין באיזה מיתה הוא נהרג לא אזלינן בתר רובא ע"כ, היינו דחיובי מיתה אינם מבטלין זה את זה, ומעתה אני מסופק מהו הדין בטומאות מי מבטלות זו את זו אי לא. ובתשובה לידיד נפשי הה"ג החסיד ר' שאול משה אבד"ק וויערשוב וכעת בתל אביב באה"ק תובב"א הארכתי בזה ואכ"מ - יעי' בתשובת עין יצחק או"ח (סימן כ) שנשאל על אתרוג שהונח תחת המטה, ודן לפוסלו דכיון דרוח רעה שורה עליו, אין בו היתר אכילה חשוב, לולא דבדיעבד כשר.
יעי' בירושלמי סוכה (פ"ד ה"י) דמים מגולין פסולים למזבח משום ממשקה ישראל. ובש"ס בבלי סוכה (נ.) מבואר הטעם משום הקריבהו נא לפחתך, וי"ל אפוא בסלת שתחת המטה מהו למנחות, ויעי' בתוס' עבודה זרה (ו.) ד"ה תמים, דבטריפה שאינה ניכרת ליכא הקריבהו, ויע' בתשובת אבני נזר או"ח ח"ב (סימן שעח) דחידש דמצה ה"ה כקרבן ובעי ממשקה ישראל, ומסתמא הה"נ הקריבהו ואכ"מ.
י"ל אם רביעית מי נטילת ידים שחרית, מבטלים מי רגלים, ויעי' לקמן (סימן ב) ואכמ"ל: