פני משה/תענית/ד/ב

פני משה תענית ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלו הן מעמדו' וכו'. מפרש בגמרא דמה טעם קאמר מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו' הציווי לכל בני ישראל דכתיב תשמרו ואי אפשר לכל ישראל כולן שיהו עומדין בעזרה בשעת קרבן לפיכך התקינו וכו' על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים וכו' שישראל גם כן בחלקים לכ"ד חלקים שהן שלוחין מכל ישראל לעמוד על הקרבן:

וישראל שבאותו משמר וכו'. אותם שהיו רחוקי' מירושלים ולא היו יכולין לעלות ולעמוד על הקרבן במשמר שלהן מתכנסין הן בעריהן בבתי כנסיות ומתענין ומתפללין וכל אותו המשמר בין אלו המתכנסין בעריהן ובין אלו שהיו בירושלים עושין כן וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושין במקדש:

גמ' לא צורכה דא. לא אלו הן המעמדות וכו' לא היה צריך למיתני אלא כך אלו הן המעמדות מתכנסין בעריהן וכו' ומאי האי דקתני לפי שנאמר וכו' קודם שמפרש מה הן המעמדות ומשני בא להתחיל מתחלת הפרשה שכתוב בה הציווי לכל ישראל ומה טעם קאמר כדפרישית במתני' וכדמסיק לה ר' יונה אילין תמידין וכו'. וגרסינן להא לעיל בריש פרק מקום שנהגו עד מניין שהשיר מעכב וכו' זה השיר וע"ש:

שמונה משמרות כהונה העמיד משה ארבעה משל בני אלעזר וכו'. גמרא גמירי להו:

בית אב אחד וכו' לאלעזר. מלמד שניתוסף לו עוד בתי אבות אחרים אבל גבי איתמר כתיב ואחוז אחוז לאיתמר מה שתפס תפס וכדקיימי מעיקרא קיימי וכדכתיב ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבות שמונה:

לחזיר שבעה עשר. כתיב שם גבי מנין המשמרות ללמד שחזר המחזור לאלעזר לפי שהיו מבני אלעזר כפולים מבני איתמר וכשבא להי"ז חזר הוא המנין לבני אלעזר עד שנעשו בין הכל עשרים וארבעה משמרות:

לעשותן עשרים ושלש אין אתה יכול וכו'. אמר ר' אבהו חשבתים וכו'. לעיל בשלהי סוכה גרסינן להא דקא יהיב טעמא למה יסדו כ"ד דווקא לא פחות ולא יותר ע"ש שמבואר היטב ותמצא מעשה חושב בענין הטעם לשדה אחיזה שפירשתי:

ארבע משמרות עלו מן הגולה וכו'. תוספתא היא ריש פ"ב:

שאפי' יהוריב וכו'. שהוא היה הראשון של הכ"ד ולא עלה עכשיו והתנו שאף אם יעלה אחר כך שלא ידחה וכו':

ועשו עצמן בתי אבות. לכל הימים מימי השבוע ויש משמר וכו' כדקחשיב ואזיל:

רבי הוה ממנה תרין מינויין. כך היה רגיל להמנות לשנים כאחד ואם היו כדאי לכך היו מתקיימים ואם לאו היו מסתלקין ומינה אחרים תחתיהן ומשהלך לעולמו צוה לר"ג בנו לא תעשה כן אלא תמנה לכל הראוים כאחד. ואיידי דאיירי במנויי בתי אבות מייתי להא:

בגין דצווחין עלוי. בשביל שאנשי צפורי היו קובלין עליו בציפורי:

ובגין צווחה עבדין. בתמיה ומה היה רבי משגיח עליהם:

אמר ר"א בר' יוסי. לא בשביל כך אלא על שהשיבו טעם ברבים כדלקמיה וחרה רבי עליו דרבי היה יתיב מתני לדרוש הפסוק הזה וזכרו וגו' וא"ל ר' חמא הומות קרינן:

א"ל. רבי הן קריתה. היכן קריתה כך:

כד תיחות לתמן. לבבל א"ל לרב המנונא שמניתיך לחכם והבין ר' חמא שלא יתמנה ביומי דרבי שרמז לו כד תיחות לתמן ואיני ממנה אותך עכשיו:

אין חנינה. זהו רבי חמא בר חנינא אם היא הראשון אני השני אחריו ואין ר' פס מרומא וכו' וקבל עליו רבי חנינה שלא יתמנה לפניהן והשלישי נתמנה הוא:

זכיתי לאריכות ימים ולא ידעו. אם בגין הדא מילתא דענווה שעשיתי או אם בשביל שהייתי נוהג כשעליתי מטבריא לצפורי הייתי מעקם הדרך ולשאול בשלומו דרבי שמעון בן חלפתא במקום עין תינה ולית אנא ידע איזה זכות גרם לי לאריכות ימים ושנים:

פלגון איקר. לבסוף חלקו כבוד לשמואל והושיבו אותו לראש לפניהם וכשעלה רב לבבל חלק לו שמואל כבוד והושיבו לפניו ואמרו אלין דבית שילא אנן במקומינו לשניים יושבים כמקודם וקבל עליו שמואל להיות הוא יושב בשלישי:

שלשה ספרים. מצאו בעזרה וכו' בפרק ששי ממסכת סופרים גריס לזה אמר רבי שמעון בן לקיש שלשה ספרים וכו' וגריס שם באחד כתוב אחד עשר הוא ובשנים מצאו כתוב שאחד עשר כתוב היא וכלו' י"א פעמים כתיב היא בויו וקרינן היא ובשנים מצאו כתוב שהי"א כתיב היא כדקרינן:

תני. בתוספת' דברכות פ"ד:

סדר הסב. של הסעודה:

אבות דרך הסב הן קבורין. אברהם באמצע יצחק מכאן ויעקב מכאן:

תמן תנינן. פ"ק דאבות:

זו גמילות חסדים. שהוא ביד לפיכך זוכה לבצל ידי כסיתיך:

תמן תנינן. שם:

אמת ומשפט שלום וגו'. בפסוק נאמר אמת מקודם אלא שפטו יתירה הוא דדריש דהא כבר כתיב ומשפט והל"ל יהיה בשעריכם אלא דה"ק אמת ומשפט כשהאמת בא ע"י שנעשה הדין ומשפט בתחלה אז בא שלום ע"י כך וזהו דלא כתיב ושלום כמו גבי משפט והיינו דכתיב אח"כ שפטו בשעריכם ר"ל שהכל תלוי אם תנהגו כך שעל ידי משפט בשעריכם יבא האמת ואז יהיה שלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף