פני משה/שבת/י/א

פני משה שבת י א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המצניע לזרע ולדוגמא לרפואה. לדוגמא להראות זה לדוגמא לפני הקונים והתם בגמרא פריך למה לי למיתני המצניע ליתני המוציא לזרע ולדוגמא או לרפואה חייב בכל שהוא דהא ודאי א"צ שיעור אלא במוציא סתם אבל זה שטרח להוציא לכך אחשביה הוא ומתחייב בכל שהוא. ומשני מתני' דמיירי בשהצניעו מתחילה לכך ושכח למאי הצניעו והוציאו בשבת סתם וה"א דמכיון דשכח בטולי בטלה מחשבתו קמ"ל דאמרי' כל העושה מסתמא על דעת ראשונה הוא עושה:

וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. הא קמ"ל דאע"ג דזה הצניעו ומתחייב בכל שהוא אין אדם אחר מתחייב בשביל מחשבתו של זה:

חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. הכא נמי פריך פשיטא דמכיון שחזר והכניסו נמלך הוא על מחשבתו הראשונה והרי הוא כשאר כל האדם וצריך שיעור אלא דמיירי שזה לא נמלך עליו כ"א אחר שהוציא זרקו לאוצר ומקומו ניכר הוא דמהו דתימא מכיון דמקומו ניכר אכתי במילתיה קמייתא קאי קמ"ל מדזרקו לאוצר בטולי בטל למחשבתו ולפיכך אם חזר והכניסו אינו חייב על הכנסה זו עד שיכניס כשיעור:

גמ' ר' יוסי בר' חנינה בעי. מי נימא דמתני' דקתני המוציא בשבת למה שהצניע לדוגמא מתחייב בכל שהוא דכר' יהודה היא דאתיא דקסבר אומן דרך אומנתו מתחייב לעולם אפי' בדבר שאין שאר כל אדם מתחייב עליו כדקתני בברייתא והובאה לעיל בפ"ק בהלכה ג' גבי לא יצא החייט במחטו וה"נ קס"ד דזה שמצניע לדוגמא או לדבר שדרכו בכך כמו זה שדרכו למכור דברים כאלו וכיוצא בו מתחייב הוא לעולם בכל שהוא ומטעמא דהוי כאומן דרך אומנתו וא"כ מתני' ר' יהודה היא דהא חכמים פליגי עליה התם וסבירא להו דלא מחלקינן בדין הוצאה בשבת. בין אומן דרך אומנתו ובין שאר כל אדם:

אתא ר' יהודה בר פזי. וקאמר בהדיא בשם ר' יוסי בר' חנינא דאוקי למתני' כר' יהודה ולא כר' ירמיה דקאמר בדרך בעיא בשמיה וכדמפרש לה איהו גופיה דלא אתיא הא דאמרי דכר' יהודה היא דוקא אלא לדין המצניע לדוגמא והוציאו:

שכבר נתפייס הלוקח. כלומר משום דמשמע שאפילו כבר נתפייס הלוקח בו אחר שראה לדוגמא זו מ"מ מתחייב זה לעולם עליו בכל שהוא וא"כ ע"כ דטעמא הויא משום שהוא כאומן בדרך אומנתו והלכך האי דלדוגמא לא מיתוקמא אלא אליבא דר' יהודה אבל הא דקתני לזרע ולרפואה ודאי ככ"ע אתיא שאפי' בכל שהוא מיתחייב דהני לא דמיין להאי דלדוגמא דבשלמא לדוגמא שייך שפיר למימר ביה שאף שהראה פנים אחת להלוקח ונתפייס בו עדיין מחזיקו זה בידו לראותו לדוגמא לאחר ומכיון דאמרי' דלעולם הוא מתחייב עליו בכל שהוא ואע"פ שעכשיו אינו מוציאו להראות לדוגמא וטעמא הואיל ולדוגמא קאי הוי כאומן דרך אומנתו וא"כ לא מיתוקמא אלא כר' יהודה אבל באינך הרי מכיון שהוציאו לזרע או לרפואה כבר אינו בידו שקיים מחשבתו ונתנו לזרע או לרפואה וברישא דאכתי לא איירי בחזר ונמלך בו או בגוונא אחריתא וכדפרישית במתני' ודאי לכ"ע מתחייב עליהן בכל שהוא:

הצניעו זה והוציאו זה. פלוגתא דחכמים ור"ש בן אלעזר הוא דלחכמים פטור האחר בכל שהוא ורשב"א מחייב כדתני בתוספתא פ"ט. ומפרש לה הש"ס מה אנן קיימין פלוגתייהו:

אם בשהוציאו מדעת השני. כלומר זה השני שהוציאו מדעתו הוא שהוציאו ולא על דעת הראשון שהצניעו לכך כזה ודאי לד"ה הוא פטור עליו שהרי אין בו שיעור ואיהו לא הוציאו על דעת מחשבתו של הראשון ואם בשהוציאו על דעת הראשון שחישב עליו להצניעו לכך בזה ודאי לד"ה חייב הוא כמו הראשון:

אלא כן אנן קיימין. לפלוגתייהו בהוציאו סתם דבהא פליגי דרבנן אמרי דחזקה שמדעת עצמו הוציאו השני ולא על מנת דעתו של הראשון ורשב"א ס"ל דמכיון שהוציאו סתם אמרי' חזקה שעל מנת דעת הראשון הוציאו ומתחייב בכל שהוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף