פני משה/שבת/ח/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עור כדי לעשות קמיע. אם הוא מעובד קצת כגון שהיה מלוח אבל עדיין לא נעשה בקמח ולא נתעבד בעפצים בזה שיעורו כדי לעשות ממנו קמיע ואם לא נתעבד כלל ועדיין הוא רך שיעורו כדי לצור בו משקלות קטנה שמשקלה שקל ואם הוא עשוי בקמח אבל עדיין לא נתעבד בעפצים שיעורו כדי לכתוב עליו את הגט ואם הוא מעובד כל צרכו שיעורו בחמשה על חמשה:

דוכסוסטוס. מדרך הוא שחולקין את העור לשנים והצד שהוא כנגד השער נקרא דוכסוסטוס וראוי לכתוב עליו מזוזה שמצותה בדוכסוסטוס והצד השני שהוא כנגד הבשר נקרא קלף וכותבין עליו תפילין ושיעורו כדי לכתוב עליו פרשה קטנה של תפילין שהוא שמע ישראל. ולהכי נקיט לפרש שהוא שמע ישראל לאשמעינן שמשערין בכתב קטנה של תפילין ובפרשה קטנה שבהן וכלומר דאע"ג דבמזוזה נמי אית בה פרשת שמע ישראל לא משערינן בה מפני שרגילין לכתוב כתב של מזוזה יותר גדול מבשל תפילין ואנן אזלינן לחומרא בכל שיעורי שבת במידי דשייכא לכך ולכך ושכיחא לתרוייהו והא קמ"ל במאי דשנה של תפילין ושהיא שמע ישראל:

דיו כדי לכתוב שתי אותיות. והיינו אם הוציא אותו בקולמוס אבל אם הוציאו בכלי בפני עצמו צריך יותר ובכדי שיעלה ממנו על הקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות והכי קאמר בגמרא:

זפת וגפרית כדי לעשות נקב בגמרא קאמר במזניק שנו כלומר שמדרך שסותמין את החבית וזופין אותה בזפת ובגפרית שלא יצא היין דרך הסדקין ועושין נקב קטן בהן. שיהא זונק היין דרך הנקב כשהוא רוצה ואם יש בו כדי לעשות נקב קטן כזה זהו שיעור הוצאתן:

שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן. לסותמו:

גמ' אית תניי תני כדי ליתן על הקמיע. ולא כדי לעשות כדתני במתני' ומפרש לה דמ"ד כדי לעשות קמיע מיירי בההן רכיכה דהואיל שהוא רך ראוי לעשות הקמיע עליו ומ"ד כדי ליתן על הקמיע ולכרוך בו מיירי בזה שהוא קשה ואינו ראוי אלא לכרוך בו:

קלף וכו' הדא דאת אמר בקולף פני העור כדפרישית במתני' שחולק את העור לשנים ופני העור זהו החלק שכנגד הבשר וקולף זה של צד הבשר ומתקנו שיהא ראוי לכתוב עליו ולפיכך נקרא קלף וזה שיעורו בפרשה קטנה שבתפילין:

ברם בהון דוכסוסטין כדי לכתוב וכו'. כלו' דקמ"ל דאפילו כותב הוא בצד הבשר אלא שלא חילק את העור מתחלה נקרא כולו דוכסוסטוס ושיעורו כשיעור דוכסוסטוס ממש כדי לכתוב עליו שתי פרשיות שבמזוזה:

הוציא דיו וכו' כדפרישית במתני':

תמן תנינן. בפ' י"ב דפרה אוחז הוא הטהור בקרדום הטמא ובכנפו ומזה עליו ואע"פ שיש עליו כדי הזייה טהור וכמה יהא במים ויהא בהם כדי הזייה כדי שיטבול ראשי גבעולים ויזה וכלו' חוץ ממה שהאזוב בולע:

ר' ירמיה בעי. וכי לא מסתברא שאם היה בכלי שצריך יותר מזה ודומיא להא דאמרי' גבי דיו לענין הוצאה ואנן סתמא תנן כדי שיטבול ומשמע אפי' הן בכלי:

כחול וכו' שכן אשה כוחלת. לפעמים אפי' אחת מעיניה להתקשט ויוצאה לשוק והלכך שיעורו בעין אחת אפילו זונה שבזונות אינה עושה כן להתקשט בעין אחת וכלו' דאי אזלת בתר העושים להתקשט א"כ מדרכן של אלו לכחול שתי העינים ואפי' היא זונה שבזונות ומופקרת לכל אף בלא קישוט כל כך מכל מקום מקפדת לכחול שתיהן ואמאי משער התנא בעין אחת. אלא היינו טעמא שכן אשה כשהיא חוששת באחת מעיניה ואינה יכולה לכחול אותה כוחלת היא עין אחרת שלה ויוצאת כך לשוק:

אמר ר' מנא מה. בתמיה וכי תנא חוששת בעיניה במתני' אלא כך הוא שכן אשה כוחלת אחת מעיניה ומטמנת השניה ויוצאת כך לשוק ודרך הצנועות לעשות כן מפני שהולכות מעוטפות ואינן מולות אלא עין אחת כדי לראות וכהאי דכתיב לבבתני באחת מעיניך אלמא שמדרך הצנועות כך הוא:

שכן אשה סומא באחת מעיניה. ועושה נמי כן שכוחלת את השניה:

במזניק שנו. כדפרישית במתני':

על פי סדק קטן. לאו נקב ממש אלא ע"ג סדק שהיא יותר קטן מהנקב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף