פני משה/פסחים/ט/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מה בין פסח מצרים לפסח דורות וכו'. ובתוספתא חשיב טובא נמי הכא:

פסח מצרים מקחו בעשור. דכתי' בעשור לחודש הזה ויקחו ודרשינן זה מקחו בעשור ואין פסח דורות מקחו בעשור להפריש שיהא זה לפסח אלא נוטל שנים ושלשה ויותר ד' ימים מקודם משום בקור מומין ובע"פ יכול הוא להפריש מהן איזה שירצה:

לילה אחד. ופסח דורות ניהג כל שבעה. בבבלי פריך וכי פסח נוהג כל שבעה וקאמר חסורי מיחסרא וה"ק ונאכל בחפזון בלילה א' וחמוצו כל היום ופסח דורות חמוצו נוהג כל שבעה ובפסח מצרים שלא היה נוהג חמוצו אלא יום אחד יליף לה מדכתיב ולא יאכל חמץ היום אתם יוצאים קרי ביה הכי לא יאכל חמץ היום שאתם יוצאים בלבד:

אית תניי תני דוקין. שבעין ותבלולין שבעין פוסלין בו בפסח כבשאר קדשים משום מום:

מאן דאמר פוסלין בו ניחא דכתיב שה תמים. אלא למאן דאמר אין פוסלין בו מה מקיים הוא שה תמים:

אפילו בקרבנות בני נח אינו. כלומר ולא מצי למימר דלמעוטי מחוסר אבר בלבד הוא דאתא דקשיא למה ליה תמים תיפוק ליה שאפי' בקרבנות בני נח אינו כשר מחוסר אבר:

דכי לא כן אמר ר' ייסא וכו'. זה הובא בפ"ק דמגילה ועיקרא דהאי מילתא בפ' עגלה ערופה בהלכה ה' דבעי התם מחוסרי איברין מהו שיפסלו בה בעגלה דקיימא לן אין המומין פוסלין בעגלה ומחוסר אבר מהו קאמר נמי התם אפי' בקרבנות בני נח אינו ומאי תבעי לך דהא לא כן אמר ר' ייסא פשט ר"א לחברייא דאף ששאר מומין אינן פסולין לבני נח מחוסרי איברין פסולין להן מדכתיב מכל החי וגו' אמרה התורה תבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה והזהיר הקב"ה לנח מלהביא מחוסר אבר לכתיבה מפני שעתיד להביא קרבן מהם:

תמן וכו'. לא שייך הא להכא מידי אלא התם הוא דבעי למידחי כן דקאמר תמן יש מהן למזבח וכלומר בבמה דכמזבח של בני נח הוא ואסורין ברם הכא בעגלה ערופה אינה קריבה למזבח ועלה קאמר שם ר' חונה בשם ר' ירמיה מכיון שכתיב בה כפרה כקדשים דכתיב כפר לעמך וגו' ונכפר להם הדם כמי שיש מהן למזבח ואגב דמייתי להא דפשט רבי אליעזר לחברייא מסיק להא דהתם נמי הכא כדרך מעתיקי הש"ס הזה בכ"מ:

גמ' ותני. בחדא ברייתא כן כדתני במתני' על המשקוף ועל שתי המזוזות דקתני שלש מזבחות היו לאבותנו במצרים שנתנו עליו הדם:

אית תניי תני ארבעה. מזבחות סף וכו' ובסף גופיה נמי תנאי פליגי אית תניי תני סף הוא הכלי שקבלו הדם כמה דאת אמר ואת הספים ואת המזמרות וגו' ואית תנא דקאמר סף הוא אסקופה של הבית כד"א בתתם ספם וגו'. מ"ד סף אסקופה מה מקיים סף דקרא דמשמע שהוא כלי וקאמר דכך עשו מביא סף כלי ומקבל הדם ונתן הכלי על האסקופה וטובל האגודה בהכלי ומזה וקחשיב ארבעה מקומות משום שלא היה טובלין מהכלי עד שנתנו אותו על האסקופה:

אין גיזה תמימה. כלומר אפי' לקח הגיזה מן השה תמים נקרא:

והתני מן הצאן להוציא את החלקים שבהם. וקס"ד החלקים מחמת גיזת צמרן:

להוציא מה שחלקה לך התורה. ואסרה לך לקרבן כגון רובע וכו':

אף ר' יוסי הגלילי דכוותהון. כתנא דמתני':

דתני וכו' ונוהג כל שבעה על חמוצו קאי ופסח מצרים לא היה חמוצו אלא יום אחד בלבד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף