פני משה/ערלה/א/ה

פני משה ערלה א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' העלין והלולבין. הלולבים הם הענפים הרכים היוצאין מראשי הענפים הקשים ואוכלין אותם מפני שהן רכים מאוד:

ומי גפנים. המים היוצאין מן הגפנים כשחותכין אותן או את הזמורות בימי ניסן:

והסמדר. זהו הפרח שיוצא הבוסר ממנו אבל הבוסר לד"ה פרי הוי לענין ערלה:

מותרין בערלה. כדדריש בת"כ וערלתם ערלתו את פריו פרט לעלים ולולבים ומי גפנים וסמדר דאלו לאו פרי נינהו או יכול שאני מוציא את הענקוקלות ואת הבוסר ת"ל פרי פריו כלומר מדכתיב עוד ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש לרבות את אלו שהן פרי לענין ערלה וענקוקלות מפורש במתני' דלקמן:

וברבעי. שאין נוהג בהם דין רבעי דבשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש כתיב וילפינן קדש קדש ממעשר שני דנאכל בירושלים ואינו נאכל חוץ לירושלים אלא בפדיון אבל הני אין בהם דין רבעי מפני שזה הכלל כל שאין לו ערלה אין לו רבעי כדאמרינן לעיל בהלכה א':

ובנזיר. שמותר הנזיר לאכלן דלא יאכל כתיב גביה דוקא בדבר שהוא חשוב אכילה לכל אדם:

ואסורין באשירה. הוא אילן של ע"ז כדתנן בפ"ג דע"ז משום דכתיב גבי ע"ז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם מכל שהוא של ע"ז:

ר' יוסי אומר וכו' מפני שהוא פרי. וערלה ורבעי נוהג בו וכן אסור לנזיר ואין הלכה כר' יוסי:

המעמיד בשרף הערלה. שהעמיד את הגבינה בהשרף גומא בלע"ז של אילן ערלה שנוטף ממנו אסור דס"ל דשרף פירא הוי:

אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש. דאין שרף העלים והעיקרים חשוב פרי גבי ערלה והמעמיד בשרף שלהן מותר אבל בשרף הפגים הנוטף מן הפירות שלא בישלו כל צרכן ונקראים פגים אסור דשרף הזה פרי הוי לענין ערלה והלכה כר' יהושע:

מתני' ענקוקלות. בגמרא מפרש דלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון כלומר שנלקו ונפסד השליש שלהן:

והחרצנים. הן הגרעינין שבתוך הענבים והזגין הן קליפתן החיצונה:

והתמד שלהן. שנתן מים ע"ג החרצנים והזגין לקלוט טעם היין:

והנץ שלו. זהו הפרח שע"ג הפיטמא שלו:

והגרעינין. גרעינין של הפרי כגון גרעיני תמרים והזיתים והתפוחים והאפרסקים וכיוצא בהן שהן נתרבו לאיסור ערלה ולאשרה ולנזיר אבל ברבעי מותרין משום דרבעי גמר קדש קדש ממעשר שני ואין מעשר שני אלא בדבר הראוי לאכילה:

והנובלות. הן פירות הנושרין מן האילן כולן אסורות כלומר אסורות בכולן בין בערלה ובין ברבעי ואשירה ונזיר:

מתני' נוטעין יחור של ערלה. שיכול לחתוך זמורה מן אילן ערלה וליטע אותו שאין העץ בכלל איסור ערלה אבל אין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואסור בהנאה וכן אין מרכיבין את הדקלים בכפניות של ערלה מפני שהן כפרי והלכה כר' יוסי בשתיהן ומודה ר' יוסי שאם נטע האגוז והרכיב בכפניות שהצומח אח"כ מותר מפני שזה וזה גורם הוא הפרי האסור והארץ המותרת וכל זה וזה גורם מותר:

גמ' מתני' דלא כר' אליעזר. מילתיה דר"א בפ"ו דנזיר היא שנויה דס"ל אף העלין והלולבין אסורין בנזיר דדריש מכל אשר יעשה מגפן וגו' לרבות את העלים ולולבים ורבנן דפליגי עליה התם קאמר טעמייהו דדרשי בכללי ופרטי מה הפרט מפורש חרצנים וזגין שהן פרי ופסולת פרי לאפוקי הני דלאו פרי ולאו פסולת פרי מיקרי:

תני. בתוספתא דנזיר ומייתי לה בהאי תלמודא בפ"ו דנזיר בהלכה ב' והכי גריס התם ר' יוסי אומר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי וכאן חסר תיבת בנזיר:

וקשיא. על הך לישנא דהברייתא אליבא דר' יוסי דאם אסור בנזיר למה לי פרי כלומר דאי טעמיה דר' יוסי משום דבנזיר מרבי ליה אפילו דבר שאינו פרי וס"ל כר"א דמכל אשר יעשה מגפן ריבויא הוא א"כ למה לי טעמא מפני שהוא פרי דקאמר:

אם פרי הוא. ואי טעמיה משום דס"ל דסמדר הוי פרי ולא משום דאתיא מרבויא דקרא דכתיב גבי נזיר א"כ יהא אסור בכל כלומר בכל אלו דחשיב הכא במתניתין בערלה וברבעי ג"כ כמו בנזיר ומאי שנא נזיר דנקט:

מילתיה דר' יצחק אמרה. ממילתיה דלקמן שמעינן שהוא אסור בכל לר' יוסי דר' יצחק שאל מאן תנא אין מרכיבין בכפניות של ערלה כמו דתנינן לקמן בסוף פרקין וכפניות הן תמרים שלא בישלו וכמו סמדר גבי ענבים ומאן תנא להא וקאמר ר' יוסי דמתני' א"כ ש"מ דלר' יוסי סמדר אסור אף בערלה וכן ברבעי והאי אסור אכולן קאי:

תני. בברייתא פרי גבי רבעי כתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש ודריש פרי אתה פודה ובלא פדיון אסור כדלעיל אבל אין אתה צריך לפדות לא בוסר ולא פגים משום דלאו פרי נינהו:

הורי ר' זבידא וכו' שיקברו. דמכיון שאין להם פדיון סבור היה שטעונין קבורה דקס"ד דהאי תנא קאמר דלא מהני בהו פדיון הואיל דלאו פרי נינהו ור' יונה בעי עלה דאפילו להס"ד דידך אי אתה מודה שאם עבר ופדיו שמא אינו פדוי בתמיה דהא האי תנא לא קאמר אלא אין אתה פודה לכתחילה ואת אמר טעון קבורה בתמיה:

רבי פדת וכו'. הך מילתא גרסי' לה לעיל בפ"ז דשביעית בהלכה ז' אהאי דתנינן התם ר"ש אומר אין לקטף שביעית וכו' ושם תמצא מפורש הכל עד סוף הלכה:

גמ' ענקוקלות וכו' ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש בישולן ור"ז וכו' בשם רב פליג שאפילו לקו משהביאו שליש וכן אמר ר' חייא בר אדא דענקוקלות מלשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תלתיהון אלמא דהאי תלת אתלתיהון מיתפרשא שנפסד השליש שלהם ועל הפרי ולא על הזמן קאמר אלא אף לקו משהביאו שליש שלהן ונפסדו נמי בכלל ענקוקלות הוא ולענין שמותרין ברבעי:

גמ' אמר ר' יוחנן עבר ונטע מותר. אבל אם עבר והרכיב אסור דס"ל דמחמרינן בהרכיב שניכר ביותר האיסור מבנוטע האגוז שכלה ואח"כ צומח ממנו האילן. אגוז של ערלה וכו' וכן ביצת ע"ז שנעשית אפרוח וכו' ולקמן מפרש לה וגרסי' לכולא סוגיא עד סוף הפרק לקמן בפ"ג דע"ז בהל"ה:

איתפלגון חזקיה וכהנא. בהאי דינא:

על דעתיה דחזקיה אין אפשר וכו'. כלומר לחזקיה קשיא היך אפשר לביצת ע"ז שתעשה אפרוח דהיכי דמי ובמה אנן קיימין דמשכחת לה בביצה שנאסרה משום ע"ז ותעשה אפרוח דאם בשפחסה ושברה לפני ע"ז והרי יש כאן מעשה לאסרה א"כ אין כאן אפרוח דכששברה נתקלקלה ואפי' אם היה בה אפרוח נתקלקל עמה ואם בשהכניסה לפנים מן הקנקילון לתקרובת ע"ז קשיא איתא חמי בא וראה מאי קאמרת הרי אפי' השתחוה לה לא אסרה לחזקיה דהכי ס"ל התם לעיל דהשתחוה לביצה לא אסרה מפני שלא עשה בה מעשה ומפני שהכניסה לפנים מן הקנקילון אסרה משום תקרובת בלא מעשה בתמיה:

אבוה דר' מתניה. דלא קשיא דתיפתר שגדר בה ע"ז שהעמידה לפני ע"ז לגדר וכמעשה הויא והתם גריס שגירר בה לע"ז שגירר אותה לפני הע"ז ועביד בה מעשה:

ביצת הקדש וכו'. ובע"ז גריס הכא הא דלעיל דמדמי אגוז של ערלה שנטעו וכן בביצת הקדש שנעשה אפרוח דאיתפלגון בהא כהנא ור' יוחנן:

הא ר' יוחנן אמר מותרת וכו'. כלומר הא לך דשמעת מינה דלר' יוחנן דס"ל האפרוח מותר דהויא ליה גידולי הקדש וחולין הוא א"כ אוף הוא פודה אותה בזמן זרעה כדתנן לעיל בפ"ט דתרומות גידולי הקדש ומעשר שני חולין ואע"פ כן פודה אותן מדבריהם וכשהוא פודה אותן מחשב כפי אשר היו שוין בזמן הזרע ואע"פ שנתרבו לאחר מכאן והשתא לר' יוחנן דמדמי לה לגידולי הקדש אף הוא פודה אותה בזמן זרעה כפי אשר היתה שוה קודם שנעשה ממנה האפרוח:

ר' חנינא וכו'. אמרו הכי בשם כהנא פודה אותה בזמן זרעה והאי משבשתא היא דהא כהנא אמר אסורה ולא מחשיב לה לגידולי הקדש אלא כגופה היא ולדידיה פודה אותה כמו שהאפרוח היא שוה עכשיו והלכך כי אתא ר' חנניה בשם ר' פנחס אמר מתקנתא מלתא כתיקנה דלכהנא דאומר אסורה פודה אותה כמות שהיא עכשיו ולר' יוחנן דאמר מותרת פודה אותה בזמן זרעה וכדר' זירא אליבא דר' יוחנן:

הדרן עלך הנוטע לסייג

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף