פני משה/עירובין/ח/ז

פני משה עירובין ח ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר. והמים לעולם כרמלית הן אפילו עוברין ברה"י מפני שהן נמשכין ובאין מן הנהר שהיא כרמלית:

אא"כ עשה לה מחיצה גבוה י'. בתוך אוגניה על פני רחבה במקום הכניסה שהיא נכנסת להחצר וביציאה שיהא ניכר שבשביל המים נעשית ומחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינה מועלת לה ואע"ג דמחיצה תלויה מתרת במים ה"מ היכא דנראית שנעשית המחיצה בשביל המים כגון מחיצה שבתוך הבור וכן גזוזטרא דלקמן:

באמה של אבל. שם העיר והיתה עוברת בתוך החצירות והיו ממלאין ממנה ע"פ זקנים בשבת בלא תיקון מחיצה:

אמרו לו מפני שלא הה בה כשיעור. שאין אמת המים העוברת ברה"י נחשבת ככרמלית אלא דווקא אם עמוקה עשרה ורחבה ארבעה ואם אין בעומקה עשרה או שאינה רחבה ארבעה ממלאין ממנה בלא מחיצה:

גמ' מתניתא. דקתני שצריך מחיצה בכניסה וביציאה באמת המים שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' אז נחשבת כרשות בפני עצמה והויא כרמלית ובפרוצה האי מילתא באנפי נפשה הוה כלומר ואם נפרצה החצר מכאן ומכאן כך הוא שאם לא היה נפרצה אלא מרוח א' וכו':

ופריך מדנקיט תיקון לחי או קורה אלמא בשיש עוד חצר אצלה עסקינן וכדין המבוי שאין ניתר בלחי וקירה עד שיהיו שתי חצירות פתוחות לתוכו ואמת המים עוברת בתוך שתי החצירות וכשעושה התיקון מכאן ומכאן והב' חצירות באמצע א"כ לא נמצאו כשהן ממלאין מים מן האמה שתי רשויות משתמשת ברשות אחת הן:

תיפתר שהיו בתים מצד א'. כלומר שלא היו בתים שדרכן למלאות מים לצרכן אלא מצד אחד מהחצירות ובחצר האחרת לא היה בה דיורין שצריכין למלאות מים:

פשיטא הדא מילתא. שאם היא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל בה ומותר למלאות ממנה שהרי אין בה כשיעור וכל שאין בה כשיעור שאמרו לא נחשבה ככרמלית מאחר שהיא עוברת ברה"י וכשאינה רחבה ארבעה ניכרת לכל שאין בה השיעור והלכך פשיטא לן דבכה"ג מותר בין לטלטל בין למלאות:

רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה. בהא לענין היתר טלטול נמי פשיטא לן דמותר דהא מיהת ליכא שיעורא דכרמלית כי קמבעיא לן מהו למלאות ממנה מי נימא דמכיון דרחבה ארבעה וזה הוא נראה לכל ועומקה אינה נראה ואיכא אינשי דטעו ואם ימלאו ממנה יחשבו שמותר למלאות מן האמה אף על פי שיש בה כשיעור שאין הכל יודעין שאין בעמקה עשרה או דילמא דלא חיישינן כל כך במידי דרבנן. והא דפשיטא לן לענין היתר טלטול משום שאין דרך לטלטל במים אלא בספינה עוברת עליהן או אם אחד רוצה לעבור במים ולילך וכשיעברו באותה האמה ירגישו שאין בעומקה עשרה וליכא למיחש למידי אבל למלאות ממנה אין מרגישין בהעומק והלכך לא מבעיא ליה אלא מהו למלאות:

מתניתין פליגא על ר' מנא. דקתני מפני שלא היה בה כשיעור ומשמע דכל שהיא פחותה מהשיעור בין בעומק בין ברוחב מותר דהא סתמא קתני לא היה בה כשיעור. ומשני אליבא דר' מנא דהא ליתא דאיכא למימר שלא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה ולא היה כשיעור כלל קאמר:

אבל אם לא היתה עמוקה עשרה ורחבה ארבעה אסור. כצ"ל וסיומא דמילתא אליבא דר' מנא היא:

ואפילו רחבה ארבעה וכו'. הש"ס קאמר לה דאפי' תפרש הכי שלא היתה לא בעומק ולא ברוחב כשיעור אפ"ה מהכא ליכא למיפשט בעלמא דאימא לך דלעולם אפילו ברחבה ארבעה אלא שאינה עמוקה עשרה נמי מותר מכיון דחסר אחד מן צדדי השיעור ומדיוקא דמתני' וכדמפרש לה ר' מנא דלא היו בה לא זה ולא זה ליכא למילף מידי דמה דהוה עובדא הוה עובדא שכך היה המעשה שם שלא היה בה לא זה ולא זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף