פני משה/עירובין/ז/ח

פני משה עירובין ז ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כמה הוא שיעורו. של האוכל שמשתתפין בו:

בזמן שהן מרובין. שהן מי"ח בנ"א ולמעלה שיעורו מזון ב' סעודות לכולם. ומזון ב' סעודות היינו י"ח גרוגרות לפי שהן כששה ביצים בינונית וכל ביצה נחשבת ג' גרוגרות ומי"ח בנ"א ולמעלה אפילו הן למאות ולאלפים השיעור הוא מזון שתי סעודות:

ובזמן שהן מועטין. שהן י"ח או פחות השיעור הוא כגרוגרת לכל א' וא' ולפי שהגרוגרת הוא שיעור לחיוב הוצאה בשבת שיערו בו:

גמ' רב אמר מרובין שבעה עשר. בני אדם פחות מכאן הרי הן מועטין:

כל שאלו יחלקו. להם השתי סעודות ויהיה כגרוגרת לכל אחד ואחד נקראין מרובין. וכלומר מי"ח בני אדם ולמעלה כדפרישית במתני' ופחות מכאן הרי הן מועטין:

הוון. בני הישיבה בעיי מימר דרב ור' יוחנן לא פליגי. אליבא דנפשייהו אלא מה דאמר רב כר"מ הוא דקאמר בפרק דלקמן ששיעור מזון שתי סעודות שאמרו הוא כדי מזונו לחול ולא לשבת דקסבר בחול אכיל אינש בציר משבת ולהקל וה"ה לר' יהודה כדקתני התם וזה וזה להקל אלא דמכיון דת"ק הוא ר"מ נקט אליביה ולאפוקי מדר' יוחנן בן ברוקה ועוד דע"כ בהא נמי מודה ר' יוחנן דבשבת אכיל אינש טפי כדלקמן ולפיכך נקט כר"מ בענין השיעור שתי סעודות לרב וא"כ כשהן שבעה עשר בני אדם אפי' אינו כשיעור שתי סעודות של שבת שהן י"ח גרוגרות. שלעולם משערינן בגרוגרת ושבעה עשר גרוגרות אינן אלא כשיעור שתי סעודות של חול ובהא סגי ומה דאמר ר' יוחנן דבשתי סעודות של שבת משערינן דאכיל אינש טפי והן י"ח גרוגרות כר' יוחנן בן ברוקה כדקאמר שם. דמשערינן בככר הלקוח בפונדיון מהחנויני כשד' סאין בסלע שיהיה שיעור הככר רובע הקב שהוא לוג והוא ששה ביצים שהן י"ח גרוגרות:

כמה הן שירי עירוב. אליבא דר' יוסי דקאמר שירי עירוב כל שהוא מפרש וכמה הוא אם כל שהוא ממש או שיש איזה שיעור לאותו כל שהוא וקאמר דכהאי דאמר ר' יוסי בשם ר' הושעיה על הא דתנינן בפרק י"א דפרה אזוב שהזה בו כשר לטהרת מצורע ותני שם מצות אזוב שלשה קלחים מתחלה לר' יוסי ושיריו שנים וזהו מכאן ואילך דהכא שאם אין בו כמתחלה נקרא שירים. ואוף הכא כן שכל שאין בו כבתחלה נקרא שירי עירוב. ונ"מ לרבנן דפליגי אר' יוסי צריך להוסיף כסתמא דמתני' דלעיל נתמעט האוכל מוסיף ומזכה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף