פני משה/עירובין/א/ב

פני משה עירובין א ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הכשר מבוי. הכנתו והזמנתו שיהיה מותר להשתמש בו אחר שנשתתפו:

לחי וקורה. דקסברי ב"ש ד' מחיצות בעינן לענין היתר טלטול מדרבנן לפיכך הצריכו לחי וקורה שיהיה נחשב כמחיצה רביעית ומבוי דהאי מתני' במבוי סתום איירי שיש לו ג' מחיצות שלימות ואינו פתוח אלא מצד רביעית:

וב"ה אומרים או לחי או קורה. דכיון דמדאורייתא מותר לטלטל בתוכו דג' מחיצות וראש אחד פתוח לר"ה ככרמלית מיחשבא. ורבנן הוא דתקון לעשות היכר דלא ליתי לאיחלופי בר"ה הלכך די או בלחי או בקורה ושאר חילוקי דיני מבוי פירשתי במתניתין דלעיל:

ר"א אומר לחיים. צריך לחי מכאן ולחי מכאן ואין הלכה כמותו:

משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבא. כל מקום שאתה מוצא כך אינו אלא ר"מ ששימש את ר' ישמעאל ואת ר"ע:

שהוא פחות מארבע אמות. ברחב פתחו:

אמר ר"ע על זה ועל זה נחלקו. התם בגמרא פריך היינו ת"ק איכא בינייהו הא דקאמר ר' אחלי שם עד ארבעה טפחים ובפחות מזה א"צ תיקון דחד מינייהו אית ליה הא דרב אחלי ולא נחלקו ב"ש וב"ה אלא במבוי שהוא מארבעה טפחים ולמעלה וחד מינייהו לית ליה הא דרב אחלי ולא מסיימי:

גמ' מה לחיים. דקאמר ר' אליעזר אי כבית שמאי סבירא להו דצריך גם כן קורה או דבהא סבירא להו כבית הלל דלא בעי קורה ואינו מוסיף על בית הלל אלא בחד לחי:

שלשה כר' יוסי. והא נמי מיבעיא לן אליבא דר"א אי ס"ל בשיעור רוחב הלחיים כר' יוסי לקמן בפרקין שצריך שיהא ברוחב הלחי שלשה טפחים או כרבנן דמכשרי ברוחב כל שהוא:

נישמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא ריש מכלתין:

לאובלין. שם מקום:

וכי מה ראיה רשות לשבת לבוא לכאן. כלומר ומה זה שאת אומר לי אם אני אומר לך לסותמו יסתם ומה בכך ומה איכפת זה לענין רשות לשבת:

הדא אמרה שלשה כר' יוסי. כלומר נהי דבעיא ראשונה לא אפשיטא דאיכא למימר דלעולם לא בעי קורה וה"ק וכי לסותמו בלחיים צריך מ"מ בעיא שניה הוא דאיפשיטא דכר' יוסי ס"ל דבעי רוחב שלשה טפחים:

דאין תימר כל שהוא כרבנן. וכי כל שהוא סותם בתמיה ולא הוי ליה למימר לסותמו ואפילו בלחיים של כל שהוא:

תני והלכה כדברי התלמיד. שאמר לא נחלקו ב"ש על פחות מד' אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה. ופריך הש"ס ומאי קמ"ל בהאי הלכה דלא כן מה אנן אמרין כב"ש. בתמיה וכי יש הלכה כב"ש והרי לב"ה לעולם א"צ אלא לחי או קורה ומאי נפקא לן מידי בהא דקאמר הלכה כדברי התלמיד:

אלא בגין דתני. בתוספתא שם רשב"ג אומר וכו' ושם גריס כל מבוי שפחות מעשר אמות ה"ז א"צ כלום. ולגי' התוספתא מיתפרשא כפשטא דהשתא קמ"ל האי ברייתא הלכה כדברי התלמיד לאפוקי מהך דרשב"ג אלמא דמד' אמות ועד עשר פליגי. ולב"ה צריך מיהת לחי או קורה. ולגי' דהכא ה"פ אלא בגין דתני רשב"ג אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים א"צ תיקון ומשמע דלכ"ע קאמר רשב"ג הכי הלכך קמ"ל הלכה כדברי התלמיד דלא נחלקו במבוי שהוא פחות מד"א שתיקונו בלחי או בקורה. ומיהת לכ"ע צריך תיקון בפחות מד"א ופחות מד"ט גם כן בכלל ולאפוקי מרשב"ג:

דברי חכמים. כלומר הא דאמרן זו דברי רשב"ג דקאמר דבפחות מד' טפחים א"צ כלום אבל דברי חכמים כהאי דאמר רב הונא בשם רב מבוי שהוא פחות מד"א א"צ כלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף