פני משה/סנהדרין/ה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


פני משה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני'. בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי ובאותה שעה תלמיד יושב לפני רבו היה לכך קורהו בן זכאי:

בעוקצי תאינים. שהיו מעידין אותו שהרגו תחת תאנה ובדקן תאנה זו עוקציה דקים או גסים:

אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים כל העדות בטלה ואפילו הן מאה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולן:

בדיקות. אפילו אמרו כולן אין יודעין ראויה להתקיים בהן מצות הזמה דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:

בזמן שהן מכחישין זה את זה. אפילו היו שלשה ושנים מהן כיוונו עדותן והשלישי מכחיש אותן עדותן בטילה וכל עדות בטילה הוא והן פטורין:

גמ' במה לקטן. כך היה בודקן במה לקטן זה בשבת והם העידו עליו ושאלן אם בעוקציהן לקטן וכיצד אכלן אם בגלעיניהן:

תמן תנינן. בפ"ג דנזיר הלכה ז' ואיתא להאי סוגיא התם וביבמות פ' בתרא הלכה ה':

ואלו מעידין שנזר חמש. באותה שעה שאתם אומרים שנזר שתים והוא שותק או שאמר איני יודע:

יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים:

בכלל נחלקו. כדמפרש לקמן כלל קרי ליה היכא דאחת אומר' שתים ואחת אומרת חמש ששתיהן תפסו כלל הדבר ופרט או מונה קרי היכא דא' אומרת א' ב' וא' אומרת עוד ג' וד' וה':

אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. דהוי הכחשה וביבמות ובנזיר איפכא הוא דגרסי' התם אבל בפרט כ"ע מודים שיש בכלל חמש שתים. דמודו ב"ש דלא הוי הכחשה דכי אמר אידך ג' ד' וה' לא מיעט שלא נדר א' וב' אלא דמוסיפין על הראשונה ואומרים שעוד נזר ג' ד' וה':

ור' יוחנן אומר במונה. והיינו פרט מחלוקת אבל בכלל וכו' וביבמות ובנזיר גרים אבל בכלל כל עמא מודו נחלקה העדות אין כאן נזירות:

והידינו. ואיזה הוא כלל ואיזהו מונה ופרט:

כלל. זה אומר שתים וזה אומר שלש ומונה נקרא שמונין בפרטות זה אומר א' וב' וזה אומר עוד ג' וד' וה':

רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות. הכחשת העדים שהן בגופה של עדות לא בטלה העדות וכדמסיק לקמן דבב' כתי עדים קאמר:

ד"ה הכחיש עדות לאחר עדות. הכחשה דלאחר שנעשה הדבר ולאו בגופה של עדות הוא כ"ע מודים דלא בטלה העדות כדמפרש ואזיל:

חיילי' דר' יוחנן מהדא. וביבמות ובנזיר גרסי' ר' יוחנן כדעתיה לטעמיה הוא דאזיל:

דאמר ר' בא בשם ר' יוחנן הוחזק המונה. אם מעידין שהוחזק המונה בפניהם כלומר שראו המלוה מונה מעות ליד הלוה:

זה אומר וכו'. כלומר ואם בכת אחת וזה אומר מן הכיס מנה ואחד אומר מן הצרור מקישורי מעות שלו מנה דהוי הכחשה בגופה של עדות בזה אף רב מודה שבטלה העדות דכיון דכת אחת הן ואחד מהן ודאי שקרן הוא שוב אין כאן עדות:

מה פליגין. לא נחלקו אלא בב' כיתי עדים אחת אומרת וכו' והכחשה דבגופה של עדות היא סבירא ליה לר' יוחנן דאף בב' כיתות בטלה העדות:

וכרב. ולדעתיה דרב לא בטלה העדות דכיון דב' כתי עדים הן אמרינן דכת א' אמת הן אומרין ועל כל פנים יש כאן עדות שלם שזה לוה מזה:

אחת אומרת לתוך חיקו מנה וכו' דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. כצ"ל וכן הוא ביבמות. דהכחשה לא הוי אלא לאיזו כלי מנה הלוה אח"כ להמעות והוי הכחשה לאחר גופה של עדות וד"ה לא בטלה העדות:

אחד אומר בסייף הרגו וכו'. כלומר וכי היכי דפליגי בדיני ממונות כן נמי פליגי בדיני נפשות דבכת אחת כ"ע מודים דבטלה העדות בהכחשה בגופה של עדות ובב' כיתי עדים הוא דפליגי:

אחת אומרת לצפון נטה. הרוצח אחר שהרגו ואחת אומרת לדרום הוי הכחשה לאחר גופה של עדות וד"ה לא בטלה העדות:

חייליה דרב. סייעתי' דרב דסבירא ליה דאפילו בגופה של עדות לא הוי הכחשה בב' כתי עדים:

מהדא דתנינן תמן. ביבמות אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג ר"מ אומר הואיל והן מכחישות זו את זו לא ינשאו ר' יודה ור"ש אומרים הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אלו ינשאו וס"ל לרב הלכה כר' יודה ור' שמעון דאמרי דלא הוי הכחשה הואיל ומודות שאינו קיים והא נמי כב' כיתי עדים דמי שהרי האמינה התורה בעדות זו אפי' עד אחד ואפי' אשה וא"כ הה"ד נמי בב' כתי עדים אחת אומרת במקל הרגו ואחת אומרת בסייף הרגו הואיל ואלו ואלו אומרים שהרגו לא הוי הכחשה דבענין שהרגו לא איכפת לן ועדותן קיימת:

ולא שמיע ליה. ודחי לה הש"ס דליכא סייעתא מהתם לרב דכי לא שמיעא ליה הא דאמר ר' אלעזר התם לעיל על האי מתני' דר' יהודה ורבי שמעון גופייהו מודו בעדים דבכה"ג הוי הכחשה כדמפרש ואזיל מה בין עדים ובין צרה:

לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום. שאני צרה דאין דבריה לגבי חבירתה כלום לאוסרה וברישא דהתם נמי באחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאומרת מת תנשא ותנטל כתובתה דאין דברי הצרה שאומרת לא מת לגבה כלום ולא האמינו חכמים לדבריה לאסור חבירתה ואלו בעדים בכה"ג אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת הוו תרי לגבי תרי והוי הכחשה והלכך לא גמרינן עדים מצרה:

אין אמרה. אם רבי אלעזר הוא דאמרה ממני קיבל לזה:

מתני'. דהכא פליגא על רב דקתני אפילו בבדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטילה:

פתר לה רב. דמתני' בעד בעד מיירי ובכת אחת הא אמרינן דמודה רב. דעדותן בטילה:

אפי' יפתר. לא היא דאפי' יפרש רב למתני' כת בכת בשתי כתות עדות מכחישות זו את זו נמי ל"ק דשנייא היא בדיני נפשות דמהדרינן אזכותא ומבטלינן לעדות בהכחשה כל דהו דכתיב צדק צדק תרדוף מצוה על הב"ד שיהפכו בזכות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף