פני משה/סנהדרין/ד/ט

פני משה סנהדרין ד ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כיצד מאיימין. שלא יעידו עדות שקר:

מאומד. שהדעת נוטה כן שזה הרגו כדמפרש בגמרא:

ומשמועה וכו'. אע"ג דגם בדיני ממונות לאו כלום הוא כדתנן בפרק דלעיל מ"מ אמרינן להו הכי להרבות בדברים ולאיים עליהן:

דיני ממונות. אם העיד שקר נותן ממון לזה שנפסד על ידו ומתכפר לו:

דבר אחר דמי אחיך. לפרש קרא בדבר אחר ולאו מן האיום הוא:

לפיכך נברא אדם יחידי. כל זה אומרים להן לפיכך נברא אדם יחידי להראותך שמאדם אחד נתיישב מלואו של עולם:

ושלא יהו המינין אומרין וכו'. וכל אחד ברא את שלו:

בחותם אחד. ברזל שהצורה חקוקה בו:

בחותמו של אדם הראשון. הוא צורת מין האדם:

בשבילו נברא העולם. כלומר חשוב אני כעולם מלא לא אטרוד את עצמי מן העולם בעבירה אחת וימשוך ממנה:

מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשינו בדאגה הזאת ואפי' על האמת:

מה לנו לחוב. להיות מתחייבים בדמו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:

הלא כבר נאמר ובאבוד רשעים רנה. אם רשע הוא אין כאן עונש כלל:

גמ' כיצד מאומד. שמא כך ראיתם ולא תאמרו וכו' וכהאי עובדא דשמעון בן שטח ואמר לו אין דמך מסור בידי שאע"פ שהיה שם עוד אחד שראה עמו מ"מ לא ראו גוף המעשה אלא מאומד הוא:

שלא יהו מתגרות זו בזו. אבא גדול מאביך:

אנו בני צדיק. לפיכך אנו צדיקים ואין אנו צריכין להתרחק מן העבירה כמו אתם בני הרשעים שמן הרשע יצאתם:

שנאמר תתהפך כחומר חותם. לאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים וקרי ליה חותם ש"מ בחותם הן טבועין:

שלא יהא אדם קופץ וכו'. ולא יהיו מכירין אותו:

מראה ודעת מפני הגזלנין. מראה כדאמרן ודעת שאם יהא להן דעת אחת יודע מה בלב חבירו ויחפש מצפוניו ולוקח ממונו:

וקול מפני הערוה. שאף בלילה לא תתחלף האשה לבעלה. אפי' תינתא או חיטתא לא דמיא לחבירתה. אין תאנה וחיטה של שדה ואילן זה דומין לשל אחר ומפני זה הטעם שלא יאמר כל אחד זה שלי הוא:

למצוה. לקדושת שבת:

מי פתי יסור הנה זה אדם וחוה. מקמיה דהאי קרא כתיב שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת וזה ג"כ נדרש על אדם וחוה שלאחר שהבין כל צרכיהן בראן אלא מי פתי וגו' מי פתאן לזה לאכול מן העץ הדעת חסר לב האשה שהיא חסר לב אמרו לו:

מה הרינה. דמשמע רנה הידועה מדלא כתיב רנה והלכך דריש הריני וכלומר הריני זו הנאמר במקום אחר באבוד רשעים רנה והיינו רנה לעולם כדכתיב בטוב צדיק תעלוץ קריה ובאבד רשעי' רנה ומסיים הש"ס לדרוש הפסוק דרנה אקריה קאי אבל הקב"ה בעצמו אינו שמח במפלת הרשעים וכן הוא אומר בצאת לפני החלוץ ואומרים אהודו לה' כי לעולם חסדו ולא נאמר בהודאה זו כי טוב ללמדך שאף מפלת הרשעים אינה שמחה לפני המקום דטוב טוב היו אם היו חוזרין בתשובה לפניו יתברך:

הדרן עלך א' דיני ממונות

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף