פני משה/סנהדרין/ג/ד

פני משה סנהדרין ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' נאמן עלי אבא. בין להיות עד או להיות דיין אע"פ שהוא פסול מן התורה לא לזכות ולא לחובה כדנפקא לן מלא יומתו אבות על בנים:

נאמנין עלי ג' רועי בקר. לדון דאלו לעדות רועי בקר כשירין הן:

ר"מ אומר יכול לחזור בו. אפי' לאחר גמר דין:

אינו יכול לחזור בו. לאחר גמר דין בלבד הוא דפליגי רבנן עליה דר"מ דאלו קודם גמר דין מודים חכמים לר"מ דיכול לחזור בו ואם קנו מידו שמקבל עליו עדות איש פלוני או דינו של איש פלוני אפילו קודם גמר דין אין יכול לחזור בו שאין לאחר קנין כלום וכן הלכה:

דור לי בחיי ראשך. נדור לי בחיי ראשך ואתן לך מה שאתה תובע ואצ"ל ומחול לך מה שיש לי בידך ונדר לו או קנו מידו אע"פ שעדיין לא נדר אינו יכול לחזור בו כדברי חכמים וכן הלכה:

גמ' א"ל נאמן עלי אביך קיבל עליו בפני שנים. ולא בפני ב"ד בזה לכ"ע יכול הוא לחזור בו אבל משקיבל עליו בפני ב"ד של שלשה הוא דאמרי חכמים אין יכול לחזור בו:

שמואל אמר. לפרושי פלוגתא דמתני' קאי הא דפליג ר"מ דוקא בשלא נטל מזה ונתן לזה והיינו לפני גמר דין וכל זמן שלא נטל מזה ונתן לזה קרי ליה לפני גמר דין אבל נטל מזה ונתן לזה והיינו לאחר גמר דין אינו יכול הוא לחזור בו כצ"ל וכלומר דבהא ל"פ ואפי' ר"מ מודה דאין יכול לחזור בו:

רבי יוחנן ור"ל אמרי. אפי' לאחר גמר דין וכשנטל מזה ונתן לזה פליגי וס"ל לר"מ דיכול הוא לחזור בו:

קיטה. תוספתא היא בריש פ' חמישי ואסיפא דמתני' קאי וה"ג התם היה חייב לחבירו שבועה ואמר דור לי בחיי ראשך בקיטא במקטייורא דנקיט יכול לחזור עליו עד שיקבל עליו שבועה בפני הדיין דברי ר"מ וחכמים אומרים אין יכול לחזור בו. וכלומר שקיבל עליו שידור לו בבגד זה במקטורן זה שתופס בידו ואפילו אין זה נדר כמו חיי ראשו סברי חכמים דאין יכול לחזור בו מאחר שקיבל עליו להתחייב בנדר זה. קיטא הוא בגד וכן אמר בהאי תלמודא בפ"ק דסוכה תלה בה קיטיות כשרה בגדים המצוירין:

בשאמר לו יאמר לי אביך ואין לי עמך עסק. מחלוקת דר"מ וחכמים במחול לך והתובע הוא שאמר לו אם יאמר לי אביך שהדבר כן שוב אין לי עסק עמך ואיני תובע עמך כלום:

אבל אם אמר לו יאמר לי אביך. שכדבריך כן הוא כלומר שהנתבע הוא שאמר אני מקבל עלי ליתן לך מה שאתה תובע ממני אין זה כלום:

עילא. משום דאמרינן אין זה אלא שעילא הוא מבקש והיה רוצה להודות לו כלומר שהוא רוצה שזה יודה לו לפיכך אמר לו כן שסומך על אביו אבל לא גמר בדעתו ליתן לו ע"י עדות אביו:

ואפילו א"ל וכו'. דמאי שנא דהא ברישא נמי עכ"פ לעדות אביו של זה הוא מקבל ולא מצינו לעדות יוצא מפי קרוב ואפ"ה אמרת דמהני והה"ד בסיפא אם א"ל ואני מקבל עלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף