פני משה/סוטה/ג/ד

פני משה סוטה ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אינה מספקת לשתות. מפרש בגמרא:

מתמלאה גידים. מתוך שבשרה נפוח נראית כמלאה גידים:

שלא תטמא העזרה. שער נקנור ועזרת נשים שתצא דרך שם. ובבבלי מפרש דלאו מטומאת מת קאמר שהרי עד שער נקנור הוא מחנה לויה ומת מותר להכניסו במחנה לויה אלא שלא תפרוס נדה מחמת ביעתותא וזב וזבה אסורין ליכנס שם:

אם יש לה זכות. בבבלי מפרש זכות דתורה הוא דתולה לה בשכר שהוליכה בניה לבית הספר והמתינה לבעלה שיצא חוץ לעיר לעסוק בתורה:

יש זכות כו'. כדמפרש בגמרא:

תדע שהזכות תולה לה. תראה ותלמד פרשת סוטה דילפינן מונקתה ונזרעה זרע ונקתה ע"י זכות כדי זריעת זרע ט' חדשים כדאמר בבבלי:

מלמדה תפלות. בבבלי קאמר כאלו מלמדה תפלות חבור משכב אנשי' שמתוך התורה היא מבינה ערמומית ועושה דברים בהצנע כדכתיב אני חכמה שכנתי ערמה:

רוצה חשה בקב. מזונות מועטים ותפלות שיהיה תשמיש מצוי לה:

מתשעה קבין ופרישות. לפרוש מן התשמיש הילכך אין טוב שתלמד תורה:

חסיד שוטה כו'. מפרש בגמ':

גמ' ולא כן סברין מימר כו'. והלא אמרינן לעיל דצריך שתשתה כולן ואז נבדקת והיכי קאמר במתני' אינה מספקת לשתות:

כאינש כו'. לאו אינה מספקת לשתות כולן קאמר אלא לישנא בעלמא הוא כאדם האומר לא הספיק פלו' לשתות עד שנתחלחל כלומר תיכף ומיד אחרי ששתת:

לקצת ירחין תרי עשר. ועד הנה הועילה לו עצת דניאל שאמר לו וחטיך בצדקה פרוק וכן עשה כל הי"ב חודש:

מאמנון. כדלקמן:

כל אותן י"ב חודש. ובתוס' דף כ' ד"ה יש זכות גרסי כל אותן שלש שנים היה עוסק במצות ועל אחאב קאי כדלקמיה:

וכל איתן ב' שנים. של אמנין:

ויידא אמרה. היכן מצינו זה במקרא באחאב וקאמר דזה הוא מדקאמר וישבו ג' שנים כנומר וישבו דייק דהוי לי' למימר ותשקיט המלחמה כו' הילכך דריש שישב ועסק במצות כל הג' שנים והיה מגין עליו אחר שנגזרה הגזירה:

מנחת זכרון. מזכרת עון כתיב ודרשינן לקמן מנחת זכרון לטובה אם יש לה זכות מזכרת עון אם אין לה זכות והיינו דקפריך אימא מנחת זכרון כלל ומזכרת עון פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט דעל זכרון עין לבד נאמר ומנא לן למילף זכרון זכות:

לא נמצאת מדת הדין מקופח'. לקתה מדת הדין דמדת הטובה מרובה היא אלא ע"כ דלא דרשינן לה בכלל ופרט אלא מנחת זכרון אם יש לה זכות כו':

תני ר"ט אומר. ר"ט פליג וס"ל אין בכלל אלא מה שבפרט ואין כאן לטובה:

אמר לו ר"ע כו'. כדאמרי' לעיל:

סוף המקום פורע. לה שכר טוב תחת ניוולה והיינו דקאמר וטהורה היא שידעו הכל שטהורה היא:

ילכו כל הנשים ויתקלקלו. בסתירה ועוברות על יחוד:

ולית לר' שמעון ונקתה ונזרעה זרע. בתמיה דמפורש בהדיא בקרא דנפקדת היא:

אית ליה זרע כשר כו'. כלומר דאית ליה כדדרשינן לקמן פ' ארוסה הלכה א' דאלמנה לכ"ג לא שותה דנזרעה זרע כתיב זרע כשר לא זרע פסול:

ובן עזאי. דקאמר במתני' חייב אדם ללמד בתו תורה לא ס"ל כראב"ע דדריש לקמן והנשים באות לשמוע דמשמע לשמוע לקיים המצות לבד ולא משום שידעו שזכות תולה:

מעשה כו'. בבלי ריש חגיגה:

מי שבת שם. שבת של מי היתה בדרשה:

מפני מה חטא אחת במעשה העגל. שכל עבודותיו שוין לאיסור:

שלש מיתות. מיתת סייף כדכתיב שימו איש חרבו ומיתת מגפה ויגף ה' את העם ומיתת הדרוקן וזו היא דקרי לה לקמן נבדק כסוטה כדאמרינן בבבלי ע"ז דף מ"ד ויזר על פני המים לא נתכוון משה אלא לבודקן כסוטות בלצבות בטן:

איבדת ממני כו'. שהיתה רגילה ליתן לו בכל שנה:

זיבח קיטר ניסך. הן עבודות שחייבין עליהן מיתות ב"ד:

טפח. טפח בידו ריקד כו' דאין בהן מיתות ב"ד:

איזה. חסיד שוטה. דקתני במתני'.

במי שאפגע בו תחלה אתננה לו. שלא ליהנות ממנה כביכורים וזה שטות הוא דבזמן הזה אין ביכורים.

והי' רץ איש אחריה גרסינן. שראה אחד רץ אחריה וניתן להצילה בנפשו הוא כדתנן בסנהדרין הרודף אחר נערה המאורסה מותר להורגו והוא לא רצה להורגו שלא לשפוך דם וזהו חסיד שוטה.

כהדא דתני כו'. דהנוהג בקולות נקרא רשע והכא רשע ערום נקרא שעושה בערמה ומחמיר לאחרים שלת ירגישו בו:

ומלעב' בד"ת. מלעגת על המקראות וקשה לה הענין שנכתב כך ומחזקת עצמה לצניעו' בשביל זה:

כביכול היה במחשבה כו'. איידי דנקט להני קראי מפרש לה דהכתוב מעיד עליה שלא היתה דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים ולכך נאמר היא:

להבריח מזונות. שמשיא עצה להיתומים שיגרמו לה לתבוע כתובתה ומתוך כך תפסיד מזונותיה כדלקמן ובבבלי קרא להני גוונא רשע ערום:

הוות מבזבזא. שהיתה מוציאה יותר מדאי למזונות:

וקרבון. היו צועקין:

ומה נעביד לכון ואתם שוטים נפק כתובה. כלומר דדעתו היה שיפרעו לה הכתובה אולי תתרצה בזה ויפטרו מהמזונות:

אמר לון נימר לכם מימר כו'. איש אחד שהיה שם כשאמר ר"א זה אמר להיתומים אני אומר לכם מה כוונת ר"א בזה:

עיבדון גרמיכון. תעשו עצמיכם כאלו אתם מכירים הנכסים ומחמת זה תתבע כתובתה מכם ואז תאבד מזונותיה כדין האלמנה התובעת כתובתה דאין לה מזונות משעת התביעה:

ברומשא. לעת ערב באת האשה לפני ר"א וצעקה:

זו מכת פרושין נגעו בה. באותה עצה יבא עלי כך וכך אם נתכוונתי לזה אלא דעתי היתה שישלמו לה הכתובה ברצונה. מאתים זוז חסר דינר. דאז מותר לקבל מעשר עני והיה רבי רגיל לתת לו בשנה השלישית שהוא זמן מעשר עני:

חד זמן. נתנו התלמידים בו עין הרע ומלאו לו הדינר למאתים ואז אסור לקבל:

אתא. היה רבי רוצה לזכות עמו כפי שהיה רגיל ואמר לו יש לי כפי השיעור ומעתה אסור לי לקבל:

רמז. רבי לתלמידיו והכניסוהו לקפילין והוא חנות שמוכרין שם מיני מאכל וחסרו ממנו ע"י הוצאה. חד קרט. מטבע רובע דינר וחזר ונתן לו מעשר עני:

הוסיפו עליהן. על הא דחשיב במתני'. בתולה ציימנית עושה עצמה צנועה ומתענה ובתוך כך מזנת ואובדת בתוליה ובבבלי גרם צלייני':

ואלמנה שובבית מיחגלה נסבת שם ביש. מיחגלה מלשון יחוגו וינועו שנעה והולכה תמיד לשכנותיה לבקר אותן ומתוך כך עושה להן שם רע בדברים שמקבלת מהן א"נ מירגלה גרסי' מורגלת בכך:

ותינוק שהוא עולהי לחדשיו. כלומר שלא כלו ועדיין עולה הוא לחדשיו וכדמפרש ואזיל:

ואיבריו נראין כבן י"ב כו'. וזה נמי מכלה עולם הוא שאינו חושש לבא על העריות הואיל ופטור הוא ומביא לאחרים לידי מיתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף