פני משה/נזיר/ג/ד

פני משה נזיר ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל. טעם פלוגתייהו מפרש בגמרא דר"א ס"ל הנטמא ביום מלאת אינו סותר כי אם שלשים יום בלבד דיליף לה מקרא דכתיב וזאת תורת הנזיר ביום מלאת התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר כסתם נזירות שלשים יום ורבנן לא ס"ל הך דרשא ואמרי הנטמא ביום מלאת סותר את הכל:

נטמא יום מאה ואחד סתר שלשים. לרבנן דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה ומכל מקום לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר את הכל וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:

ר"א אומר לא סתר אלא שבעה. לטעמיה אזיל דס"ל במתני' דלעיל באומר הריני נזיר סתם דאפי' נטמא ביום שלשים לא סתר אלא שבעה והלכך נמי לא גזר יום מאה ואחד אטו יום מאה ובכל הא דפליגי ר"א וחכמים הלכה כחכמים:

גמ' טעמא דר"א וכו'. כדפרישית במתני':

נטמא באותן הימים. שנותנין לו תורת נזיר ואם אחר טהרתו חזר ונטמא בתוכן מאי:

מה הן ניתן לתורת נזיר. כלומר במאי חשבת להו לאותן הימים ולענין מאי ניתן להן תורת נזיר אם כל הימים נחשבין כיום מלאת הואיל ותורת נזיר להן או כלאחר מלאת ונ"מ דאם כיום מלאת נחשבין אין יום שביעי שנטהר מטומאתו עולה לו מן המנין כדאמרינן לר"א לעיל דנזיר שפירש אין שביעי עולה לו מן המנין:

מכיון דתימר. דאותן הימים ניתקו לתורת נזיר כולן נחשבין כיום מלאת והמטמא ביום מלאת אין שביעי שלו עולה לו מן המנין:

אם מטמא. בתוך מלאת למה לי סותר שלשים לא יסתור אלא ז'. ה"פ דר' מנא מקשי למאי דקאמר לר"א אם נטמא באותן הימים אין שביעי עולה לו מן המנין וממ"נ אי דטעמיה דר"א דס"ל לא אמרינן מקצת היום ככלו והילכך אין שביעי עולה מן המנין א"כ קשיא אמאי קאמר נטמא ביום מלאת סותר שלשים סותר את הכל מיבעי ליה וע"כ דס"ל לר"א אמרי' מקצת היום ככלו והא דאין שביעי שלו עולה מן המנין משום דכשנטמא בתוך מלאת חשבת ליה דלר"א יום מלאת כתוך מלאת הוי לענין זה ובהא אמרינן דטעמא לאו משום דלא אמרינן מקצת היום ככלו אין השביעי עולה לו מן המנין אלא דטעמא הוי משום דאכתי לא הביא קרבנותיו עד יום שמיני ולא חיילא עליה נזירות טהרה כדאמרינן בפרק דלעיל הלכה ט' והשתא קשה אם דטעמיה דר"א משום הכי הוא דמחשיב ליה כבתוך מלאת ולעולם דאמרינן מקצת היום ככלי וא"כ אמאי קאמר אם נטמא ביום מלאת סותר שלשים לא יסתור אלא שבעה דהא לענין זה אם מקצת היום ככלו אם נטמא ביום מלאת הוי כנטמא לאחר מלאת ואינו סותר אלא שבעה לר"א:

אלא כמטמא לאחר מלאת. הוא אם נטמא באותן הימים וכלומר דלעולם לר"א אמרינן מקצת היום ככלו והלכך אם נטמא לאחר מלאת השביעי שלו עולה לו מן המנין ואם נטמא בתוך מלאת אין השביעי עולה לו מן המנין וטעמא כדאמרן והשתא לא תיקשי אי דס"ל לר"א מקצת היום ככלו אמאי סותר שלשים לא ליסתור אלא ז' התם טעמא משום דגזירת הכתוב הוא נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף