פני משה/נדרים/ח/ז

פני משה נדרים ח ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. דודאי רוצה הוא לשתות ד' כוסות של יין שכל אדם שותין בלילי פסח:

עד לילי צום. כלומר בערב צום כיפור שמצוה להרבות בסעודה עי"כ:

עד לילי שבת. שעזרא תיקן שיהו אוכלין שום בלילי שבת מפני שמרבה הזרע:

קונם שאיני נהנה לך. שאיני נהנה משלך:

ונוטל לבניך. דרך כבוד הוא שיקח לבניו ולא לעצמו:

להפר את נדרו. כמו להתיר ולישנא דקרא נקט:

זה כבודי. שאפרנס בני משלי:

שאין את נהנה לי. כלומר משלי:

ר"מ אומר אסור עד שיתן. והה"נ דפליג אקמייתא דאסור עד שיטול כדמפרש בגמרא:

הריני. מחזיק לך טובה כאלו התקבלתי ממך והלכה כחכמים:

גמ' אף הראשון במחלוקת. דחלוק היה ר' מאיר אף בראשונה:

אר"ז וכו'. כמפורש לעיל בפרק ג' הלכה ג':

מתני דר' שמעון בן גמליאל. ולא כחכמים דתנן בפרק מי שאחזו ה"ז גיטך על מנת שתשמשו את אבא שתי שנים ע"מ שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שאומר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט. כלו' אף על פי שלא הכעיסתו ואין העכבה ממנו אינו גט דבעינן שנתקיים התנאי והכא דלא אפשר אינו גט:

ר' שמעון בן גמליאל אומר כל עכבה שאינה הימנה כזה גט. הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה והוי כאלו נתקיים התנאי והשתא חכמים דמתני' דהכא דסברי שיכול לומר הריני כאלו התקבלתי ונתקיים התנאי והנדר בטל שאין המניעה מן המדיר כר' שמעון בן גמליאל דהתם אתיא מילתייהו דאלו לחכמים דהתם אין הנדר בטל אף על פי שאין המניעה ממנו:

שניא היא הכא. אפילו רבנן דהתם מודו הכא דהא דקאמרי טעמא במתני' שאומר הריני כאלו התקבלתי לאו משום דנתקיים התנאי הוא אלא מפני פתיחת הנדר הוא דזהו הפתח שלו להתיר נדרו שאומר כלום אמרת אלא שאתקבל ממך והריני כאלו התקבלתי והילכך הנדר בטל מחמת הפתח:

ולא נדרים שאין צריכין היתר חכם אנן קיימין. דקס"ד דר' יוסי דהכא נדרי זירוזין הוי כדתנן לעיל פרק ג' המדיר את חבירו שיאכל אצלו הוי נדרי זירוזין ואין צריך היתר חכם כדאמרינן התם ואם כן ע"כ לאו דטעמא משום פתיחת נדר הוא אלא משום דנתקיים התנאי שאין המניעה ממנו ואכתי כר' שמעון בן גמליאל אתייא:

אמר ר' יונה. לא היא דטעמא דמתני' לאו משום נדרי זירוזין הוא אלא דלנדר גמור נתכוין וכל אחד משום כבודו קאמר כדאמרינן לעיל והכא טעמא דתולה נדרו בדבר הוא דאומר לו ע"מ שתטול כו' וכשיאמר הריני כאלו התקבלתי הנדר בטל מפני שהוא פתח נדרו וכדאמרן וככ"ע אתיא:

עד כדון. בעיא בפני עצמה עד כאן לא שמענו במתני' דמותר אלא כהאי גוונא שזה רוצה ליתן לו וזה אומר הריני כאלו התקבלתי:

ברם ההוא דלא בעי מיתן ליה. ואם זה אינו רוצה ליתן לו מאי. א"נ א"ל דאדלעיל קאי דבכה"ג שזה אינו רוצה ליתן ואין כאן פתח וקאמר הש"ס אף בכה"ג יכול הוא לומר לו לא רציתי אלא לבודקך מה בלבך ולכך אמרתי ע"מ שתתן ועכשיו שאני רואה אותך מצטער על זה הריני כאלו התקבלתי ושפיר הוי פתח לנדרו ומותר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף