פני משה/נדרים/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


פני משה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין בין המודר הנאה מחבירו. שנדר שלא יהנה ממנו בשום ענין:

אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו או להשאיל כלים שאין עושין בהן אוכל נפש שמותרין במודר הימנו מאכל ואסורין במודר ממנו הנאה:

נפה וכברה וריחים ותנור. שמתקנין בהם המאכל וכ"ש קדרה ושפוד שהאוכל עומד בתוכו:

מקום שמשכירין כיוצא בהן. דכיון שדרך להשכיר כיוצא בזה והיא מוחל לו השכירות אסור שבאותן הדמים יכול לקנות אוכל נפש וכדמוקי לה בבבלי שאמר לו הנאה המביאה לידי מאכלך עלי:

גמ' ולא ממאכל נדר. בתמיה ולמה יאסר אפי' כלים שעושין בו אוכל נפש:

כיני מתני'. כן המתני' מיירי שאמר הניית מאכלך עלי דכיון שהוסיף ואמר הנאת מאכל אסר על עצמו כל הגורם ומתקן המאכל. ובבבלי מסיק דוקא באומר הנאה המביאה לידי מאכל דאי לאו הכי לא משמע אלא הנאה מגוף המאכל בלא אכילה כגון ללעוס חטים וליתן על מכתו:

תניי דבית ר'. בהדיא כן:

שאין מהנין את האוכל. שאין מתקנין בהן המאכל אלא שמכניסין בהן המאכל בלבד:

לפסין וקדרות אסור. שמתקנין בהן המאכל:

לטחון לו חטים ולדרוך ענבים אסור. שהנאה קרובה המביאה לידי מאכל היא:

לקצור ולבצור צריכא. מיבעיא לן לפי שהנאה רחוקה היא:

הניית מהו. חסר כאן וצריך לומר הניית צורך מאכל מהו כגון קורדום לבקוע עצים:

תני אבל משאילו קורדום והוינן סברין מימר. דאפי' בקורדום של בקעי' מותר אע"פ שהוא לצורך מאכל ודחי לה הש"ס תיפתר בקורדום של מכוש שמנכשין בו השדה דהנאה רחוקה היא ולא לצורך מאכל מיקריא אבל בקורדום של בקיע לית ש"מ כלום:

אהן יוסטה. או זוסטה והוא חגורה שעשויה כמעשה רשת מכיון שהיא עשויה נקבים ויכול לחשור ולנפות בה הקמח אם אסור להשאילו דכעין נפה הוא:

אזוסטיר. חגורה בלשון יוני. הערוך:

ר' בא בשם ר"ז. טעמא דמתני' מפרש דקתני מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור ואפילי דבר שאין עושין בו אוכל נפש דכיון שרגילין להשכירו וזה משאילו בלא שכר הויא כנותן לו מעות ליקח בהן ככר:

מעתה. נמי אסור להשאיל לו מעות א"נ דלשון בעיא היא אם להשאיל לו מעות נמי אסור דהוי כנותן כו':

אילן קוזמירייא. תכשיטין קטנים שעל הכלים. הערוך. ובעי מהו שיהא אסור לו להשאילן ולא איפשטו כל הני בעי' ולחומרא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף