פני משה/כתובות/ו/ג

פני משה כתובות ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הוא פוסק כנגדו בט"ו מנה. אלף דינר הן עשרה מנה וכשבא החתן לקבל עליו ולכתוב בכתובה אם הכניסה לו הכלה דינרין בעין כותב שליש יותר שהן ט"ו מנה מפני שהוא משתכר בהן:

וכנגד השום. ואם הכניסה לו בגדים ותכשיטין שצריכין שומא:

הוא פוסק פחות חומש. שאם הכניסה לו שום של אלף זוז אינו מקבל עליו אלא ח' מאות לפי שדרך הבאים לשום הבגדים ונכסים של כלה לשום אותן יותר משוויים לכבוד הכלה ולחבבה על בעלה:

שום מנה ושוה מנה. כלומר אם לא שמו נכסי הכלה ותכשיטין אלא כמו שהן שוים בשוק:

אין לו אלא מנה. לא יכתבו בשטר הכתובה אלא מנה כמו ששמו ואין לו לומר תנו לי עוד חמישיתו שהרי אמרו לפחות חומש מן השום לפי שלא נאמרו דברים הללו אלא בשום ששמאוהו בבית החתנים והנשואים ומיהו תוספת שליש לא יוסיף שלא אמרו להוסיף שליש אלא לכספים שהם ראוין להשתכר מיד:

שום במנה היא נותנת ל"א סלע ודינר. שום שהוא מקבלה במנה שאמרו לו כתוב מנה בכתובה והיא תכניס לך שום של מנה צריך שישומו אותו בבית החתונה שלשים ואחד סלע ודינר שהוא מנה וחומשו:

ובארבע מאות. שום שיקבל עליו החתן לכתוב ד' מאות היא נותנת חמש מאות לפי שומת הנועדים שם:

ומה שהחתן פוסק. ואם שמו הם תחילה והכניסה לו בין שום קטן בין שום גדול הוא כותב בשטר פחות חומש ובבבלי מפרש דכל הני בבי דקתני לאשמעינן לא שנא בשומא רבה כגון כנגד השום דקתני ברישא כנגד אלף זוז ול"ש בשומא מועטת כגון הא דקתני שום במנה היא נותנת ל"א סלע ודינר לעולם פוחתין חומש בשטר הכתובה ממה ששמו אותם בבית החתונה ובין אם שמו אותם תחילה ואחר כך באין לכתוב הכתובה שאז צריך לפחות בשטר הכתובה החומש מן השומא ששמו בבית החתונה כדקתני מה שהחתן פוסק כו' ובין אם הוא כתב מתחילה הכתובה שאו צריך שתהיה השומא בתוס' חומש ממה שכתוב בכתובה כדקתני ובארבע מאות שום היא נותנת חמש מאות:

גמ' מה ראו לומר בכספים אחד ומחצה. כשהכניסה לו כספים שיהא פוסק חמש עשרה מאות כנגד אלף שהוא מחצה יותר ובשום אם הכניסה לו כלים וחפצים בשום אמרו שהוא פוחת חומש:

שמין דעתה של אשה. כשהיא מכנסת לו כלים בשום שהיא רוצה לכלות כליה ולהשתמש בהן ושיפחות הבעל בכתובתה חומש משוויין כלומר דמדינא אינה משתמשת בהן כיון שהכניסה אותם לבעלה והילכך תיקנו חכמים שיפחתו אותן חומש משוויין כדי שתשתמש בהן והיא מתרצי' בכך:

שמין דעתו של איש וכן כשהכניסה לו כספים מדינא לא ישתמש בהן אלא ששמין בהן דעתו של איש שהוא רוצה לישא וליתן ולהרויח בהן ולעשותן עליו באחד ומחצה שהוא שליש מלבר יותר ממה שקיבל כדי שיכול להשתמש בהן:

זאת אומרת שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו שהרי הוא פוחת חומש בכתובתה כדי שתשתמש בכליה:

דילמא. מעשה ברבי חייה ורבי יוסי ור' אימי שהלכו לשומא של בתו דריב"ח:

אמרין ליה פחות חומש וכופל. כלומר שהכניסה לו כלים בשומא וכספים בעין ואמרו להחתן שיפחות חומש בכתובתה כנגד השום ויכפול במחצה יותר כנגד הכספים ולאו דוקא יכפול אלא שיוסיף לה כראוי מן הדין:

אמר לון פוחת חומש ואינו כופל. והשיב להן שכנגד השום יפחות חומש אבל אינו רוצה לכפול כנגד הכספים מפני שאינו רוצה לישא וליתן בהם וכלומר דמייתי סייעתא להא דאמר שמין דעתו של איש והיינו מן הסתם אבל אם פירש דעתו הולכין אחריו ולפיכך קאמר שבזה הוא מרוצה שיפחתו חומש דבדעתה תלוי והיא רוצה להשתמש בכליה אבל אני אין דעתי להשתמש בכספים וכגון זה שומעין לו:

זהב. כלי זהב כגון נזמים וטבעות:

בשוייו. שמין אותן בשוייו שלא יוסיף עליהן שליש שהרי אין עומדין להשתכר אלא להתקשט בהן וכך לא יפחות מהן חומש דזהב אינו נפחת:

ותני. בברייתא כן:

תקשיטין. הכניסה לו תכשיטי זהב לעשותן דינר שמין בא' ומחצה ככספים מפני שמשתכרין בהן:

דינר. זהב לעשותן תקשיטין שמין בשוייהן:

הכניסה לו בהמה. מאי אי הוה ככלים או ככספים שלפעמים משתכר בה:

בשוייה. שהרי אינה עשויה למכור:

ואינו משתכר. קושיא היא בתמי' הא עכ"פ משתכר ממנה:

ומשני וגובה קרקע. בתמיה וכי גובה הוא הקרקע להחליפה או למכרה ככספים הא אין לו אלא אכילת פירות בלבד וקרקע כדקאי קאי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף