פני משה/כתובות/ה/ד

פני משה כתובות ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' היבם אינו מאכיל בתרומה. בעודה שומרת יבם דכתיב וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי קנין דאחיו היא:

עשתה ששה חדשים בפני הבעל. מהנך שנים עשר חדש הקבועים לה משתבע' הבעל:

ואפילו כולם בפני הבעל חסר יום א' בפני היבם. אע"ג דרוב' בפני הבעל סוף סוף לא נתחייב במזונותיה בחייו והה"ד אם נמי נתחייב בחייו לא אכלה משמת דקנין כספו פקע אלא דאי כולם בפני הבעל הוה אכלה מיהת בחייו:

זו משנה ראשונה דמשהגיע הזמן אוכלת בתרומה:

אין האשה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לתופה. מפרש טעמא בגמרא:

גמ' תני תמן. בתוספתא והובאה בבבלי יבמות דף מ"א:

כל שלשה חדשים. שהיא מעוכבת מלהנשא מחמת בעלה:

ניזונת משל בעלה. אבל מכאן ואילך אינה ניזונת לא משל בעלה דהרי אינה מעוכבת מחמת בעלה ואינה דומה לשאר אלמנה דהתם כל זמן שלא נשאת לאחר ואומרת מחמת פלוני בעלי שכבודו גדול עלי יש לה מזונות אבל הך אגידה ביבם ולא משל יבם עד שיכנוס אותה:

עמד יבמה בדין. עמה שתבעתו לכונסה או לפוטרה וברח ניזונת משלו דקנסינן ליה:

חלה. אחר שעמד בדין או שהלך לו למדה"י כמי שברח דמי:

הרי אני מיגדת. רוצה אני כל ימי להיות במשך אלמנותי בבית בעלי ולא אנשא:

שומעין לה. וניזונת כל ימיה משל בעלה וקמ"ל שאין הברירה ביד היורשין ליתן לה כתובתה ולפטרה ולאפוקי מאנשי יהודה בשלהי פרקין דלעיל:

האומר איני חולץ. אדלעיל קאי דקאמר ברח אחר שעמד בדין ניזונת משל יבם והיינו דוקא כשנתרצ' לייבם וברח דכיון דסופו לייבם הרי היא כאשתו אבל אם נתרצה לחלוץ וברח אין מעלה לה מזונות כיון דאין סופו לייבם והיינו דקאמר האומר איני חולץ כאלו אומר איני מגרש אלא אכנוס וכמתרצה לייבם דמי ואם ברח מעלה לה מזונות:

ה"ג ולא סוף דבר ששה חדשים לפני היבם אלא אפילו כולם בפני הבעל חסר יום א' אינה אוכלת בתרומה. ואפירושא דמתני' קמהדר משום דקשיא ליה השתא כולן בפני הבעל קתני בסיפא אינה אוכלת ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם מיבעיא והילכך קאמר דלא זו אף זו קתני:

מתני'. דקתני הגיע הזמן אוכלת בתרומה ולא מקודם לא כמשנה הראשונה דתני לקמן דמשע' האירוסין אוכלת בתרומה ולא כמשנה האחרונה דתנן ב"ד של אחריהן אמרו אינה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לתופה אלא כמשנה האמצעית היא כדמפרשינן לקמן:

אוכלת בתרומה. משנתארסה:

קנין כספו. והך נמי קנין כספו היא. דלא כן. דאם לא כן אלא דוקא עבדו קרית ליה קנין כספו מה בין כו' וע"כ אשה נמי קנין כספו היא:

לכשיתחייב במזונותיה. וטעמא שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותיה אבל כשנתחייב במזונותיה מייחד לה מדור ותו ליכא למיחש:

עד שתיכנס לחופה. דחיישינן לסימפון שמא ימצא בה מום ונמצא דקידושי טעות הן וזרה היא אבל משכנסה לחופה חזקה שהוא בודק לה וכונסה:

אפילו לדרוש בק"ו אין אתה יודע. ומפני מה אתה מסופק בזה שהרי ק"ו הוא מה אם שפחה כנענית שאין הביאה קונה אותה אם בא עליה ולא קנאה בכסף דקנין כספו בעינן:

כל טהור בביתך. משמע דוקא אחר נשואין שהיא בביתך:

הרי זה ק"ו שיש עליו תשובה. ובלאו האי סמך מקרא ק"ו פריכ' הוא דיכול לומר לו לא אם אמרת בשפחה כנענית שהיא נקנית בחזקה אם התירה לו מנעל או שאר דבר עבדות ודין הוא שכספה מאכילתה בתרומה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף