פני משה/כתובות/ד/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים


פני משה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האב זכאי בבתו. בקטנותה ובנערות':

בכסף. שכסף קידושיה שלו כדיליף בבבלי דכתיב באמה העבריה ויצאה חנם אין כסף ודרשינן אין כסף לאדון זה כלומר לאדון שקנאה שיוצאה מאתו חנם בסימני נערות אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגרה בשטר ובביאה. שמקבל שטר קידושין בשביל' ומוסרה לביאה לשם קידושין למי שירצה דכתיב והיתה לאיש אחר איתקש הויות להדדי מה כסף שהוא א' מן הויות ברשות אביה אף שטר וביאה ברשות אביה:

במציאתה. משום חיבה:

ובמעשה ידיה. דכתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ולקטנה לא צריכה קרא דהשתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעיא אלא כי איצטריך קרא לנערה:

ובהפרת נדריה. דכתיב בנעוריה בית אביה וה"ק בנעוריה ברשות אביה היא:

ומקבל את גיטה. אם נתגרשה מן האירוסין וקודם שבגרה דכתיב ויצאה והיתה איתקש יציאה להויה כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה כך מקבל גיטה אבל בגרה או ניסת שוב אין לו רשות בה:

ואינו אוכל פירות בחייה. אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה אין אביה אוכל פירות בחייה אלא עושה לה סגולה אבל אם מתה הוא יורשה:

ניסת יתר עליו הבעל. שהוא זוכה בכל השנוים למעלה ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה:

וחייב במזונותיה. תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה:

ובפירקונה. אם נשבית חייב לפדותה ותיקנו תחת פירות:

ובקבורתה. תיקנו חכמים קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה:

אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים. להספד וכגון דאורחייהו דבני משפחתו בחלילין ולאו אורחייהו דבני משפחתה דת"ק סבר הא דאמרינן בפ"ה בעולת בעל בעלייתו של בעל שעולה עמו ואינה יורדת ה"מ בחיים אבל לאחר מיתה לא ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה והלכה כרבי יהודה:

גמ' ניחא בכסף ובשטר. שייך שפיר האב זכאי דבשטר נמי ראוי לצור ע"פ צלוחיתו:

בביאה. בתמיה מאי זכות שייך בה:

שאמר לו. הבעל לכשתקנה כו' וזוכה בכסף משום שיש לו רשות למסרה לביאה:

מישאל שאל. נשאלה לו שאלה זו:

מחמת שדה. שלה נפלה לה מציאה כגון שחפרה בשדה ומצאה מציאה:

מה את עבד לה. היכי דיינית לה:

כמציאה. היא ושלו הוא:

או כאוכלת פירות שלה. כלומר דהויא כאכילת פירות מן השדה ושלה היא דאין האב אוכל פירות:

אין תעבדינה. האי אין בניחותא הוא כלו' באמת מסתברא הוא דתעבדינה כאוכל' פירות דהרי משדה שלה היא ואין לו זכות בחייה:

נישאת כו' תקנה תיקנו. שיהא הבעל אוכל פירות כדי שיהא מפקח בנכסיה וישגיח עליהן:

ואומר אף באב כן. ולמה לא אמרו אף באב לתקן כן כדי שיהא מפקח בנכסיה:

בלא כך האב מפקח וכו' ואוכל. כלו' אף שאינו אוכל פירות בחייה מ"מ נהנה מזה ומשגיח עליהן דניחא ליה ברווח ביתא:

אין שומעין לו. שכבר נתחייב מתקנת חכמים:

אני אוכל ומפקח. ביותר:

שומעין לו. דניחא לה שתרויח:

ומוציא ממנו בדין. יציאותיו שהוציא בקבורתה:

לא אמרו. דחוזר וגובה מן הבעל אלא האב דמאי הוי ליה למיעבד:

הא אחר. שקברה אינו גובה מבעל דלא היה מוטל עליו והילכך בודאי לשם מצוה עשה ומחל:

ה"ג ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא דתנינן תמן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי וכן הוא גירסת הר"ן ז"ל וכן אמרינן בפ' בתרא הלכה ב' ושם גריס כדגריס הכא ואתיין כו' דתנינן תמן וחייב במזונותיה וכו' והכא איפכא הוא. הניח מעותיו על קרן הצבי. כלומר שהוא מזומן להפסד שאין הבעל חייב לשלם לו:

לא אמרו. דאינו גובה אלא אדם אחר שפירנס אשתו דרצה לאבד מעותיו שהרי לא היתה מוטלת עליו:

הא האב. שפירנס אותה גובה מהבעל שלא היה לו להניח בתו יושבת עגומה בלא פרנסה:

ומפרש הש"ס ע"ד דרבי חגיי. דמדייק כדקתני הכא בברייתא האב קוברה ומוציא וכו' וכן במתני' התם ועמד אחד ופירנס דוקא אחד ולדידיה בין לקבורה בין למזונות האב דוקא גובה הא אחר לא וטעמא כדפרישית:

על דעתיה דרבי יוסי. דס"ל דלאו דוקא נקט התם ועמד אחד ואפילו האב בכלל וכן הכא דקאמר גובה לאו דוקא האב ואפילו אחר דהיינו טעמיה שלא עלת על דעת שתהא אשתו מושלכת לכלבים בלא קבורה ובדין הוא שישלם לכל מי שמטפל עמה לקוברה. כל מקום שנהגו להספיד. ואפילו הוא יותר משני חלילין דתנן במתניתין מספידין דהכל לפי מנהג המדינה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף