פני משה/כלאים/ד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו. כלומר ויש שורה אחת בתוך של חבירו סמוכה לה וכנגדה:

ודרך הרבים באמצע. וכגון שדרך הרבים הזה אינו רחב ח' אמות דאלו יש שמנה אמות בין השורות לא הוי כרם ומותר להביא זרע ביניהן כדאמרינן בסוף פרקין:

הרי אלו מצטרפות. להיות כרם ומסיק בגמ' דאפי' לר"ש דס"ל דאין אדם מקדש דבר שאינו שלו הכא מודה דכיון דאיכא שלו ושל חבירו מצטרפין הן לאסור הזרעים:

אם ערסן מלמעלן. שהעלה ראשי הגפנים על גבי הגדר ומתערבין הן אותם שבצד הגדר מזה עם אותם שבצד זה וערסן מלשון איזהו עריס דלקמן רפ"ו ואין הלכה כר' יהודה:

גמ' לית הדא פליגא על ר"ש. לימא מתני' דלא כר"ש דס"ל לקמן בפ"ז אין אדם מקדש דבר שאינו שלו גבי המסכך את גפנו על תבואתו של חבירו:

תמן. שאני דהאיסור כולו שלו הוא ואין אדם מקדש דבר שאינו שלו אבל הכא שורה גפנים שלו עם שורה של חבירו הן שמצטרפין לאסור את האמצעי כלומר דבר האמצעי והוא הזרע שנזרע ביניהן או סמוך להשתי שורות בתוך ד"א:

ר' מנא לא אמר כן. כלומר לא כר' אחי דהוה קשיא ליה מהאי דר"ש דלקמן בפ"ז כדאמרן משום דהאי דמתני' לא דמיא כלל להך דמסכך גפנו על גבי של חבירו אלא דהכי הוה קשיא ליה דלא כן א"ר שמואל בשם ר"ז לעיל בפ"ב בהל"ז על הא דתנינן לר"ש במתני' שם דס"ל אחד זרע פשתן ואחד כל המינין מותר לסמוך בצד שדה חבירו וקאמר עלה ר"ז דר"ש כדעתיה דכמה דס"ל לקמן דאין אדם מקדש דבר שאינו שלו כן הוא אומר אין אדם חובש דבר שאינו שלו. כלומר שאינו אוסר על חבירו משום חובש ומקיים כלאים וקס"ד דר' מנא דהואיל דמדמי לה דינא דהתם לדינא דהמסכך גפנו א"כ ה"ה נמי דינא דמתני' דזה נוטע בתחלה שורה שלו אצל שורה של חבירו כמו דהתם דסומך הזרעים עכשיו אצל שדה חבירו ולר"ש דמתיר שם מותר נמי הכא והלכך מייתי לה ר' מנא להך דלעיל:

תמן. ומשני הש"ס דאפ"ה לא דמי דתמן האיסור הוא בא משלו לחוד ואין אדם וכו' אבל הכא האיסור שלו והאיסור של חבירו מצטרפין הן לאסור את זרע האמצעי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף