פני משה/יבמות/י/ח

פני משה יבמות י ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ש אומר לא פסל. דביאת בן ט' לר' שמעון ספק קניא ספק לא קניא אי קניא קני לגמרי ולא מהני ביאת אחיו ואי לא קניא הוי ליה כמי שלא בעל לא הוא ולא אחיו הילכך לא פסיל ואין הלכה כר"ש:

פוסל ע"י עצמו. שפסל לראשונה ע"י עצמו וכ"ש לשני' דבית א' הוא בונה ואין בונה ב' בתי':

ור"ש אומר לא פסל. דלר"ש ספק אי קניא כו' ואי קניא קני הראשונה ולא מהניא ביאת צרתה ואי לא קני הוי כמי שלא בעל כלל לא לזו ולא לזו ומותר לקיים הראשונה אבל שניה לא דדילמא קניא בראשונה וקיימא שניה עליה באיסור ב' בתים:

ומת חולצת ולא מתייבמת. שיש עליה זיקה שבביאתו של זה הקטן שהוא כמאמר בגדול ולא יצאת מידי זיקת נפילה ראשונה וחל עליה זיקת נפילה שניה ותנן פרק ד' אחין מי שעליה זיקת יבם א' ולא זיקת ב' יבמין:

נשא אשה. שאינה יבמתו ולו אחין הרי זה פטורה דאף על גב דביאתו ביאה אין קנינו קנין כלום עד שיביא ב' שערות אבל ביבמה הואיל וזקוקה ליה שוויי' רבנן כמאמר:

אם לא ידע את הראשונ' משהגדיל הראשונה חולצת ולא מתייבמת דזיקת ב' יבמין עליה הואיל ולא ידעה משהגדיל לא יצאת מידי נפילה ראשונה:

ר"ש אומר מייבם לאיזו שירצה. דלית ליה זיקת ב' יבמין וה"נ אמר בפרק ד' אחין:

וחולץ לשני'. דהא לאו צרות נינהו לאפטורי חדא ביבום חבירתה וייבומי תרוייהו לא דדילמא מאמר קני והוו ב' יבמות מבית אחד:

א' בן תשע ואחד בן כ'. שניהם שוין לדין שלמעלה דכל כמה דלא אייתי ב' שערו' קטן הוי עד שיהיה בן ל"ה שנה ואם הגיע לל"ה ולא הביא ב' שערות אף על פי שלא נראו בו סימני סריס ה"ז סריס חמה:

גמ' שמואל אמר דברי ר"מ כו'. גרסינן לה לעיל פ"ה הלכה ה' ושם פירשתי:

אילו שומר' יבם שנפלה כו'. כתוב' לעיל פ' ד' אחין הלכה י' ושם פירשתי. והקושיא אילו כו' שם אמתני' קאי ואגב גררא נסבא הכא משום דמייתי ראיה ממתני' דהכא:

פשיטא הדא מילתא. בשילהי פ' יוצא דופן תנן בן כ' שנה שלא הביא ב' שערות יביאו ראיה שהוא בן כ' שנה והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם וכדמפרש התם שנולדו בו סימני סריס ואז מחשבינן ליה כגדול לעונשין אלא שהוא סריס והיינו דקאמר הכא דפשיטא הוא זה וכולא עלמא מודין בה שאם הביא ב' שערות פחות מבן עשרים דלמפרע מחשבינן ליה לאיש עד בן י"ג דדוקא בן כ' שנה ולא הביא קאמר במתני' דצריך שנולדו בו סימני סריס לחשבו כגדול אבל אם הביא מקודם נעשה איש למפרע לענין אם אכל חלב מבן י"ג ויום אחד דמביא קרבן או לענין קידושין:

ויותר מבן עשרים כו'. דהואיל ולא הביא עד לאחר מכאן לא מחשבינן ליה למפרע לאיש לכ"ע:

מה פליגין. כי פליגי רב ושמואל לקמיה:

בבן עשרים. אם הביא בשנת עשרים גופה דשמואל אמר למפרע הוי איש הואיל ולא שלמו לו עשרים והביא איגלאי מילתא למפרע שהיה גדול:

ורב אמר כו'. דמדמי ליה כמו לאחר עשרים. ובבבלי פרק הערל דף פ' פליגי רב ושמואל באכל חלב מבן י"ב ועד י"ח לתינוקות וכן לתינוק מבן י"ג עד בן כ' ובנולדו בו סימני סריס ואפי' הביא לאחר מכאן ואיפכא גריס שם דלרב נעשה סריס למפרע:

מתניתא פליגא כו'. ברייתא זו פליגא על שניהם דתניא הסריס כו' בבבלי פ' הערל שם דחיוב בן סורר ומורה משיביא ב' שערו' עד שיקיף הזקן התחתון כדתנן ריש פ"ח דסנהדרין ואי אמרת דלמפרע מחשבינן ליה לאיש קשיא:

ויתיר בו. ויתרו בו דניחוש שמא יביא ב' שערות בתוך ג' חדשים דהן ימיו של בן סורר ומורה כדאמר התם דף ס"ט כל ימיו של בן סורר ומורה אינן אלא ג' חדשים דאז ראוי' אשה שתתעבר ממנו ובן כתיב ולא הראוי לקרותו אב והילכך קאמר בתוך ג' חדשים כלומר דאפילו אם לא הביא יתרו בו דשמא יביא עוד בתוך זמן זה:

ומשני כמאן דמר כו' דהתראת ספק לאו שמה התראה:

מתני'. משנתינו קשיא לשמואל דקתני אחד בן ט' שנים ויום אחד ואחד בן עשרים שלא הביא ב' שערות. ול"ג הכא למפרע נעשה איש עד לקמן:

כמה דתימר כו' למפרע נעשה איש. בתמיה כלומר דודאי הכא לא שייך לומר למפרע מבן ט' נעשה איש אם הביא ב' שערות בי"ב אלא מיכן ולהבא:

ודכוותה בבן עשרים כו'. נימא נמי אם הביא מיכן והילך נעשה איש דהא במתני' מדמה להו דקתני אחד כו' וקשיא לשמואל:

פתר לה. שמואל הא דקתני ואחד בן עשרים שלא הביא דמשמע אם הביא נעשה איש להבא:

סמוך לעשרים. כלומר אחר עשרים סמוך ורבותא הוא דאפילו נולדו לו סמוך לעשרים מיכן ולהבא נעשה איש אבל בשנת עשרים למפרע נעשה איש:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף