פני משה/יבמות/טו/ה

פני משה יבמות טו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אחת אומרת מת. ש ת י צרות הבאות ממדינת הים אחת אומרת מת בעלי ואחת אומרת לא מת:

וזו שאמרה לא מת לא תינשא. בבבלי פריך הא אישתיקא תנשא הא אין צרה מעידה לחברתה וכדפי' התוס' שם דליכא למימר דאשמועינן דאפי' היא מכחשת צרתה תנשא דא"כ לא הוה ליה למיתני אלא תנשא ואנא ידענא דאאומרת מת קאי דההיא דלא מת שוויי' נפשה חתיכה דאיסורא ומשני הא קמ"ל דמהו דתימא כיון דאתיא ומערערה גליא דעתה דלצעורא קאתיא ולעגנה שלא תנשא ותמות נפשי עם פלשתים קעבדה והילכך אם חזרה בה ונתנה אמתלא לדבריה תהא נאמנת ואפילו היא תשתרי ולא אמרינן לעיל דאין צרה מעידה לחברתה אלא כי שתק' השניה קמ"ל:

הואיל והן מכחישות כו'. ובגמרא פליגי בה אי מודה ר' מאיר בראשונה ואין הלכה כר"מ:

גמ' ר' יעקב כו' מודה ר"מ בראשונ'. באחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת דאע"פ דמכחישות זו את זו תנשא כדמפרש טעמיה לקמיה וכן אמר ר' יוחנן בבלי דף קי"ח:

אשכח. מצינו ברייתא דתני עוד היא במחלוקת שחולק ר"מ אף בראשונה:

מה בין כו'. לר' יוחנן:

ראשונה. היינו טעמא דלא עשו בה דבר זה. הכחשה דלא מת אצל חברתה כלום דכל לא מת באשה לאו הכחשה היא שמכחשת לצרתה ואין לנו להאמינה דרבנן הימנוה לקמא אבל א' אומרת מת ואחת אומרת נהרג הוי ודאי הכחשה כיון דשתיהן באות להתיר עצמן ואין מכוונות דבריהם דאמרי בדדמי ואינן יודעות אמתת הדברים. תוס' שם ד"ה דכל לא מת:

מודה ר' יודה ור"ש בעדים. דאחד אומר מת ואחד אומר לא מת דהוי הכחשה וכדתנן במתני' דלקמן ומודו ר"י ור"ש ברישא דהתם:

מה בין כו'. לר"י ור"ש:

לא עשו. דלדידהו לא עשו כלום דברי צרה בחברתה אפילו באחת אומרת נהרג דכל דברי' של צרה אין בהן ממש לגבי חברתה אבל בעדים הוי הכחשה אפי' א' אומר מת ואחד אומר לא מת וכן פירשו התוס' שם דהא דאמרו כל לא מת בעדות אשה לאו הכחשה היא דוקא בצרה אמרו:

מני. ממני שמע זה:

תמן תנינן. בנזיר פ"ג הלכה ז' וכל הסוגי' זו שם וכן היא בסנהדרין פ' היו בודקין הלכה ב':

מי שהיו ב' כיתי עדים כו'. דנחלקו שם ב"ש וב"ה שב"ש אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות וב"ה אומרים יש בכלל חמש שתים ויהא נזיר שתים:

רב אמר בכלל נחלקו. כדמפרש לקמן דכלל קרי ליה היכא דא' אומר שתים וא' אומר חמש דשניהם תפסו כלל הדבר. ופרט או מונה קרי היכא דאחד אומר א' וב' ואחד אומר עוד ג' וד' וה':

אבל בפרט כ"ע מודיי. ואפי' ב"ש:

שיש בכלל חמש ב'. דלא מיקרי הכחשה בכה"ג אלא דמוסיף עליו דכי אמר אידך ג' ד' וה' לא מיעט שלא אמר הנודר א' וב':

ור' יוחנן אמר במונה. והיינו פרט מחלוקת אבל בכלל אפי' ב"ה מודים דנחלקה העדות. וכן הגירסא בנזיר אבל בסנהדרין גריס איפכא דבמונה הוי הכחשה טפי:

והידינו. ואיזהו כלל ואיזהו פרט:

כלל ההן. זה אומר שתים וזה אומר חמש זהו כלל:

מונה ההן. זה אומר א' שתים וההן כו' דהוי מונה:

רב אמר הכחיש עדות בתוך עדות. הכחשה שהיא בגופה של עדות:

לא בטלה העדות. וכגון בב' כתי עדים כדמפרש לקמן:

ד"ה הכחיש עדות לאחר עדות. הכחשה דלאו בגופה של עדות היא אלא לאחר שנעשה הדבר כ"ע מודים דלא בטלה העדות:

ר' יוחנן כדעתיה. דאזיל לטעמיה:

דאמר ר' בא בשם ר' יוחנן. בסנהדרין שם:

הוחזק המונה. ראוהו למלוה שמנה המעות ליד הלוה:

זה אומר. כלומר בכת אחת זה אומר מן הכיס מנה:

וזה אמר מן הצרור. מן קישורי מעות שלו דהוי הכחשה בגופה של עדות ואף רב מודה הכא שבטלה העדות דכיון דאחד מהן ודאי שקרן הוא שוב אין כאן עדות:

מה פליגין. לא נחלקו אלא בב' כיתי עדות אילו כו' דהוי הכחשה בתוך העדות ובטל העדות לר' יוחנן:

וכרב. ולרב לא בטלה העדות דכיון דב' כיתי עדים הן לא אמרינן דתרווייהו משקרי אלא אחת מהן אמת אמרי ויש כאן עדות:

אילו כו' אבל אילו אומרים בתוך חיקו מנה גרסינן ואילו אומרים בתוך פונדתו מנה. שמכחישין זא"ז לאיזו כלי מנה הלוה אח"כ דהוי כהכחש' לאחר גופה של עדות ד"ה לא בטלה העדות:

זה אומר. כלומר כי היכי דפליגי בדיני ממונות כך פליגי בדיני נפשות דבכת אחת כ"ע מודים דבטלה העדות וכדאמר רב חסדא פ' זה בורר שם דא' אומר בסייף הרגו וא' אמר בארירן הרגו אין זה נכון דאפילו בבדיקות כי מכחישין זא"ז עדותן בטלה היא דהוי בגופה של עדות:

אילו אומרי' בדרו' פנה. הרוצח אחר שהרגו דהוי הכחשה לאחר גופה של עדות ד"ה לא בטלה העדות:

חייליה דרב. ראייתו של רב דאמר דאפי' בגופה של עדות לא הוי הכחשה:

מן הדא דר"י ור"ש. במתני' דא' אומר מת וא' אומר נהרג דינשאו דלא הוי הכחשה הואיל ומודים שאינו קיים והכא נמי כב' כיתי עדים דמי דהרי האמינה התורה כאן עד א' וכן נמי בב' כיתי עדים א' אומרת במקל הרגו וא' אומרת בסייף לא הוי הכחשה:

ופריך עלה דלא מסייע ליה לרב ולא שמיע ליה מה דאמר ר' לעזר. לעיל דמודו ר"י ור"ש בעדים דהוי הכחשה דלא אמרו אלא בצרה כו' וכדפרישית לעיל:

מתניתא פליגא על רב. מתני' דריש פ' היו בודקין דקתני שם דאפי' בבדיקות בזמן שמכחישין זא"ז עדותן בטילה וקשיא לרב:

פתר לה רב. למתני':

עד בעד. דבכת אחת מודה רב דעדותן בטילה:

ואפילו תימר כת בכת. בשתי כיתות עדות מיירי מתני' ושנייא היא בדיני נפשות דמהדרינן אזכותא דכתיב צדק צדק תרדוף ודריש לה אד"נ שהב"ד יראו להפוך בזכות ובבבלי שם ריש פ"ד דריש לה אפשרה ולדרשא אחריתא שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף