פני משה/בבא קמא/ג/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המבקע. עצים ונתזה בקעת והלכה והזיקה:

והזיק ברשות היחיד. של אחרים:

ברשות היחיד. שלו והזיק ברשות היחיד של אחר חייב ואף על גב דהכא תרתי למעליותא דברשותי' קעביד וכן במקום שהזיק לא שכיחי רבים דנימא הוה ליה לעיוני אפ"ה חייב דאדם מועד לעולם ולא זו אף זו קתני:

גמ' ונכנס פועל לתבוע שכרו. דהוי ליה נכנס ברשות:

חייב. כדמוקי לקמיה דכשראהו נכנס מיירי והוה ליה לעיוני:

אינו גולה. דשוגג קרוב למזיד הוא:

והתני ר' חייא. בתוספתא פטור מנזקין לימא דפליגי:

ומה דאמר ר' חייא בשלא ראהו. נכנס דהוי שוגג ופטור מד' דברים אבל בנזק חייב לעולם אפילו בשוגג כדקאמר במתני':

אם בשלא ראהו כיון שאמר לו הכנס חייב. כלומר אי טעמא משום הכי הוא דפטור דלא ראהו נכנס תינח רישא שלא נתן לו בעל הבית רשות להכנס אבל אם נתן לו רשות כיון שאמר לו הכנס חייב עכ"פ דבכי הא אמרינן הוה ליה לעיוני והתני ר' חייא פטור אף באמר לו הכנס:

כיון שאמר וכו'. קסבר ר' חייא דכיון שאמר לו הכנס קיל טפי דמכיון שרואה שהבעה"ב מבקע עצי' צריך הוא לשמור עצמו דהכנס ושמור עצמך קאמר ליה:

ואית דבעי מימר. איכא דאמרי ופליג' אדר' חייא דס"ל כיון שאמר לו הכנס נעשה כחצר השותפין דאמר ר' יוחנן שחייבין זה בזה בנזקיהן שלכל אחד וא' יש לו רשות בחצר וה"נ כיון שנתן לו רשות להכניס הרי הוא באותו שעה כשותף וחייב בנזקו:

קונין זה מזה. בדרכי הקניה שצריך בחצר כגון במשיכה דאינה נקנית בר"ה בחצר השותפין קונין:

ולא כן אמר רב. לעיל ריש פרקין דמוקי למתני' דוקא בממלא כל רשות הרבים והילכך הוא הפושע ואדם ההולך ונתקל בכליו ושברה פטור ואם היזק בהן בעל הבית חייב בנזקו הא אם לא מילא כל רשות הרבים פטור מנזקו שהיה לו לזה להלך מן הצד:

וזו ממלא כל רשות הרבים. בתמיה ואמאי חייב כאן בחצר השותפין הא לא דמיא לממלא ברשות הרבים שהרי הוא יכול להלך במקום שישמור עצמו מן ההיזק ונימא דר' יוחנן פליג אדרב:

אמרי מכיון שדרכו להלך בחצר. כלומר שהוא רגיל להלוך תמיד בכל החצר שהרי אין השותפין מקפידין זה על זה בהילוך בכל החצר:

כמי שהוא ממלא בכל החצר. כלו' נעשה זה המזיק כממלא כל החצר במה שעשה וגרם לו היזק שלא היה לו לזה לשמור עצמו כיון שהוא רגיל בכל החצר לפיכך הוא חייב בנזקו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף