פני משה/בבא מציעא/ז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואלו. פועלין אוכלין מן התורה ממה שעוסקין בו:

בשעת גמר מלאכה. כשתולשין אותו דכתיב ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ואל כליך וגו' דהיינו כשתולשין אותו:

ובתלוש מן הקרקע. אם מתעסק בדבר התלוש אוכל באותו דבר עד שלא נגמרה מלאכה למעשר אם הוא בר מעשר ואם עושה בדבר שהוא בר חלה אפי' נגמרה למעשר אוכל עד שלא נגמרה מלאכתו לחלה דאמר קרא לא תחסום שור בדישו שור דכתב רחמנא למה לי דהא כל מילי איתנהו בחסימה וליכתוב לא תדוש בחסימה ש"מ לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה נחסם שהוא שור אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה כך חוסם שהוא אדם אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה ומה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומדיש ילפינן מה דיש מיוחד דבר שגדולי קרקע ולא נגמרה מלאכתו למעשר ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שהוא גדולי קרקע ולא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כשהוא בשעת גמר מלאכה יצא החולב והמחבץ והמגבן שאינן גדולי קרקע. ויצא המבדיל בתמרים ובגרוגרות המחוברים יחד שהן נגמרה מלאכתן למעשר ויצא המנכש בשומים ובצלים שמסיר הקטנים שאינם גדילים לעולם מבין האחרים להרחיב מקום לגדולים שאין זה שעת גמר מלאכה שכל אלו וכיוצא בהן אין פועל אוכל בהן:

ואילו שאינן אוכלין. כלל אפי' מהלכות מדינה:

אפילו על כתיפו. שאינו מזיז ידיו ורגליו:

עד שיעשה בידיו וברגליו. דס"ל דלענין זה נמי איתקש חוסם לנחסם מה שור בידיו וברגליו אף פועל כן ואין הלכה כר' יוסי בר' יהודה דכי תבא וגו' כתיב בכל מאי דעביד:

גמ' כתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו'. פשיטא ענבים הוא שיאכל וכי עלת על דעת וכו' שלא יקלף וכו' ענבים כמות שהן אבל לא ימוץ ענבים ולא יקלף בתאנים שלא יאכל הרבה א"נ שלא יתבטל ממלאכתו של בה"ב:

וגרסינן להא בפ"ב ממסכת מעשר והתם דריש לה משבעך שלא יהא מקלף בתאנים ומצמץ בענבים:

היה עושה בידיו וכו'. ל"ג הא דר' לא הכא ואגב שיטפא דלעיל היא וכן לא גריס לה התם במסכת מעשרות בהא אלא דמייתי הברייתא עלה תני וכו' ובתוספתא פ"ח היא העושה בכל גופו אוכל בכל שעה שירצה כלומר בכל גופו בין בידיו בין ברגליו בין בכתיפו:

או ברגליו מקמץ. שהוא דוחק ברגליו וסומך בענין המלאכה:

אפי' על כתיפו טוען. הוא ואינו מזיז שאר איבריו:

ר' יוסי בי ר' יודן אומר דיש. כלומר טעמא דר' יוסי ברבי דכתיב דיש מה דיש שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו. כן הוא שם:

מה דיש וכו'. סתמא דברייתא הוא ואליבא דרבנן וכדדריש התם כדפרישית במתני':

יצא היין משיקפה והשמן משירד לעוקה והבודל וכו'. דדבר שנגמר' מלאכתו למעשר הוא:

שלא בא לזיקת המעשרות. לשום זיקה שהוא קרוי בשם תרומה ומעשר והיינו חלה יצא הלש וכו' שכבר באו לזיקת המעשרות שנגמרה מלאכתן לחלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף