פני משה/בבא בתרא/ח/ז

פני משה בבא בתרא ח ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האומר זה בני נאמן. להורישו עם אחיו או לפטור את אשתו מן היבום ואף על גב דמוחזק ליה באח:

זה אחי אינו נאמן. לאסור אשתו לשוק אם היא בחזקת מותרת כגון דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני. וכן אינו נאמן לענין ירושה אם יש לו שאר אחין והן אינם מכירין אותו אינו נאמן לומר גם זה אחינו הוא שירש עמנו:

ונוטל עמו בחלקו. כגון אם הם שני אחין לבד הספק ויש להם לחלק ג' שדות יקח האחד שדה ומחצה וזה שמעיד על הספק יקח שדה אחת שהוא השליש ולפי עדותו אינו מגיע לו יותר ויתן החצי שדה להספק שמעיד עליו ומהאח האחר אין להספק כלום:

מת. הספק יחזרו אותן נכסים למקומן למי שנתנם לו:

נפלו לו. לזה הספק נכסים ממקום אחר ומת:

וירשו אחיו. של זה המעיד עליו עמו דהא מודה להם שאחיהן הוא ודוקא שלא הכחישו שאר האחין לומר שידוע להם שאין זה אחיהם אלא טוענים שאין מכירין אותו אבל אם הכחישו ואמרו שאין זה אחיהן לא יירשנו אלא זה שהעיד עליו בלבד:

דייתיקי. שטר צוואת שכיב מרע. ול' דייתיקי דא תהא למיקם ולמיהוי:

קשורה לו על יריכו. רבותא קתני דליכא למימר אחר כתבה ונתנה שם אפ"ה הר"ז אינו כלום שאני אומר כתבה ונמלך:

זיכה בה לאחר. זיכה השכ"מ לאחר מחיים אף על פי שלא נכתב לשם אותו האיש אלא כך אמר לו נכסים הכתובים בשטר זה אני מקנה לך בקבלת השטר שתקבל ממני הרי זה קנה דלא גרע מצוואת פיו:

גמ' אם היו מוחזקין שהוא בנו. תוספתא היא בפ"ז. ושם הגי' נכונה וכאן נשמטו כמה תיבות. והכי איתא התם היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מתתו אמר אינו בני אינו נאמן שאינו בנו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן וכך הוא נשנה בהאי תלמודא פ' עשרה יוחסין הל' ז':

היה עומד בצד המוכס. ודרך המוכסין ליקח מכס מן העבדים ולא מן הבנים ואמר בני הוא:

וחזר ואמר עבדי הוא. כשעבר מן המכס:

נאמן. במאי דחזר ואמר עבדי הוא דהא דאמר מעיקרא בני הוא להבריחו מן המכס אמר:

אינו נאמן. בהאי דחזר ואמר בני הוא שאלו כן לא הי' אומר להמוכס עבדי הוא ולהיות נפסד בחנם אלא ודאי מעיקרא קושטא הוא דקאמר:

אית תני תנייא. דאפי' בסיפא נאמן ומוקי לה ר' מנא כגון אלין נפתאי. שם מקום שרגילין להיות משעבדין בבניהן ביותר ועושין להן עבודת עבד ולפיכך נאמן הוא לחזור ולומר בני הוא דהא דאמר מעיקרא עבדי הוא לפי שמשמשו כעבד:

האומר יינתנו נכסי לפלוני. תוספתא בריש פ"ח:

והוא כהן. המקבל:

יאכלו עבדיו בתרומה. דמ"מ עבדיו הם אע"פ שהוא אומר אי אפשי בהן וכדמוקי לה לקמיה:

זכו בהן היורשין. של הראשון והוא ישראל:

אמר רבי לא. מפרש הוא לפלוגתייהו דבסתם הן חלוקין כדמסיים ואזיל:

מה אנן קיימין. דבמאי עסקינן אם דבר ברי שרוצה בהן כלומר שהיה ברור לנו שרוצה בהן מעיקרא כגון דשתק וקבל ממנו שטר המתנה ועכשיו הוא צווח כ"ע מודו דקנה ויאכלו עבדיו בתרומה:

ואם דבר ברי שאינו רוצה בהן. דמעיקרא קצווח ואמר אי אפשי בהן כ"ע פליגי דלא קנה:

אלא. ע"כ כן אנן קיימין בסתם שאינו ברור לנו וכגון שזיכה לו שטר המתנה ע"י אחר ושתק ולבסוף צווח דרבנן סברי משעה ראשונה היה רוצה בהן שהרי שתק ועכשיו רוצה לחזור בו ואין בחזרתו כלום ורשב"ג סבר הוכיח סופו על תחלתו והא דשתק מעיקרא קסבר כי לא אתי לידי אמאי אצווח:

דייתיקי מבטלת דייתיקי. שכ"מ שכתב נכסיו לאחד וחזר וכתב לשני השני קנה והראשון לא קנה שהשכ"מ יכול לחזור במתנתו:

אין מתנה מבטלת מתנה. במתנת בריא אינו יכול לחזור בו וראשון קנה:

כל שאילו יבריא וכו'. שדין שכ"מ שאם עמד חוזר הוא וחוזר לעולם אפי' זיכה לזה בלשון מתנה:

כההיא. עובדא דאפיק רב אמי מיניה:

כתבת ניכסה. במתנת שכיב מרע:

צרכת. היתה צריכה להוצאה ומכרה לבעלה:

מן דדמכת. לאחר שמתה בא רב חונייא לעורר עם הבעל עם שטר מתנה שלו וא"ל למה לא תבעת הנכסים בחייה והשיב שלא היה רוצה לצערה בחולייה ואעפ"כ אפיק רב אמי מר' חוניא הראשון והעמיד הנכסים ביד בעלה שהרי היא יכולה לחזור במתנתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף