פני משה/בבא בתרא/ד/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' המוכר את הבית. היציע. כמן חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיו עושין במקדש דכתיב והיציע התחתונה ויש שעושין אותה בעובי הכותל ואע"פ שפתוח לבית ותשמישו בתוכו אפ"ה אינו מכור והוא דהוי ד' אמות כדאמר בגמרא:
ולא את החדר שלפנים. מן הבית ואע"פ שהוא פתוח לבית ודריסתו עליו וקמ"ל בחדר דאע"ג דמצר לו מצרים החיצונים של הבית לא אמרינן דהחדר בכלל הבית הוא מדלא כתב מצר חדר הפלוני אלא אמרינן מצרים הרחיב לו שמצרי הבית החיצונים ניכרים הם:
בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. הוי מקום חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי הבית:
אם יש לו צורת הפתח. ואין הלכה כרבי יהודה:
גמ' והוא שיש בה ארבע. ארבע אמות ואיציע קאי דבפחות מד' אמות לא חשיב ובטל לגבי בית:
כל הדין פירושא הפרש לכון ר' חייא בר בא. היה מתמה ר' זירא על שהצריך דוקא ד' על ד' ומקורה ומגופף ועל רום עשרה:
ולא את הגג וכו' סוף דבר מעקה. בעיא היא אם סוף דבר הוא כלומר אי נימא דוקא מעקה נקט הת"ק ואם היו אחורי בתים מקיפין אותו והיו שם עמודים ע"ג הבתי' וכלונסיות על גביהן מהו אי הוו כמעקה או לא:
נישמעינה מן הדא. דר' יהודה דאמר אם יש לו צורת הפתח וכו' ועמודים וכלונסות על גביהן כצורת הפתח הוו ור' יהודה הוא דס"ל דצורת הפתח מהני:
אמרין. סיומא דמילתא היא כלומר ש"מ דשמעיה ר' יהודה לחכמים דאמרין והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים אבל מילתא אחריתא לא מהני ועלה קאמר ר' יהודה דאם יש לו צורת הפתח נמי מהני:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |