פני משה/בבא בתרא/א/ה

פני משה בבא בתרא א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין חולקין את החצר. אין אחד מן השותפין יכול לכוף את חבירו לחלוק החצר עד שיהא בה ארבע אמות לכל אחד מן השותפין חוץ מן הפתחים שכל בית שבחצר צריך לפני פתחו ארבע אמות לפרק משאו מעל חמורו וחוץ מאותן ארבע אמות צריך שיהא בחצר ארבע אמות אחרות לכל אחד לשאר תשמישי' ואז יהיה בחצר דין חלוקה:

תשעה חצאי קבין. ולא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה ובאתריה דר' יהודה היתה עושה תבואת שדה בת תשעה חצאי קבין כשדה בת תשעה קבין באתרייהו דרבנן:

בית רובע. מקום לזרוע בו רובע הקב והלכה כת"ק וכל זה בארץ ישראל אבל בבל בשדה שיעור כדי חרישת יום לזה וחרישת יום לזה ובגינה כמפורש התם:

טריקלין ומורן. מיני פלטין הן:

כדי לזה וכדי לזה. שלאחר שיחלוקו ויטול כל אחד חלקו יהיה בכל חלק כל אחד מהם מקום ראוי שיקרא טריקלין ומורן שישאר שמו עליו בקצתו מה שהיה בכולו:

אימתי בזמן שאין שניהם רוצין. אין האחד יכול לכוף את חבירו לחלוק בעל כרחו אבל יכול לכופו לענין גוד או אגוד מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי כשער הזה:

וכתבי הקודש. תורה ונביאים וכתובים לא יחלוקו. אם הם בכרך אחד אבל בכרכים הרבה כל ספר בפני עצמו אם רצו חולקים:

גמ' ארבע אמות שאמרו וכו'. כדפרישית במתני':

לא שהן לו לקניין. שיהא שלו לגמרי אלא לפי שעה להשתמש בה לפני פתחו להעמיד בהמתו ולפרק משאוי:

ר' יונתן מקשי. על דברי ר' יוחנן שאמר לשעה:

כלום אמרו ארבע אמות. לפני פתחים אלא שיהא וכו' לשעה בתמיה דאם אמרו ארבע אמות יש לו משמע שהן שלו לגמרי:

אשכח תני. בתוספתא דב"מ פ' י"א:

אף חוליות הבור יש לה ארבע אמות. לפני הבור להעמיד דליו שם ובזה ודאי לפי שעה הוא וא"כ ל"ק על דר' יוחנן:

בכל. הדברים והתשמישים הקבועים יכולין בני חצר השותפין למחות זה בזה שלא לעשותן בחצר:

מפני כבוד בנות ישראל. שאין דרכן של בנות ישראל להתבזות ולעמוד על שפת הנהר יחפות וגרסי' להאי סוגיא במס' נדרים פ' השותפין הל' א':

לא בדא. בזה לא אמרו דלא שייכא האי טעמא ויכולין למחות:

ודא דאת אמר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל. מותר היינו בשאר החצר ברם בארבע אמות דנפשיה שיש לכל אחד ואחד לחלקו ולצורכו יכול הוא למחות ואפילו להנשים שלא יכבסו שם:

ודא דאת אמר בכל שותפין ממחין זה על זה בחצר. ואפילו בכביסה וכדדייקינן דבמקום שהאנשים מכבסין בהא לא אמרו:

בכל החצר. דוקא בשאר החצר שכולן שותפין בה:

ברם בארבע אמות דחבריה. שיש לו לזה אינו יכול למחות ואפילו להאנשים לפי שיש לו רשות להשתמש באותן ארבע אמות במה שירצה:

מנדרון. משופע ומדרון יכול הוא למחות בידו מפני שאומר לו אתה שופך בתוך חלקך ומ"מ המים באים בתוך שלי:

מי שאינו רוצה לערב. ערובי חצירות נכנסין וכו' וכדמפרש לקמן:

והא תני. בניחותא תניא נמי הכי א"נ קושיא היא דקס"ד בממאן קאמר ומקשי מברייתא דקתני דוקא אינו ממאן וכן מתרץ ליה רבי יוסי ברבי בון לקמיה להא דרבי יוחנן:

מפני שאין ממאן. כלומר דוקא שאינו ממאן בהדיא ואומר איני רוצה בעירוב:

אבל אם היה ממאן לא. דחוששין אנו שמא צדוקי הוא ואינו מודה בעירוב וכדאמר בהאי תלמודא בסוף פ"ז דעירובין:

ותני כן. בתוספתא דלעיל דכופין בני מבוי זה את זה וכו' והאי מסייעתא לברייתא דתני והוא אינו רוצה לערב וכו':

לא שאינו רוצה לערב. כלל קאמר דשמענו ממנו שאינו רוצה ולא מודה בעירוב בהא ודאי לא:

אלא מנפש בישא. מחמת שנפשו רעה ועינו צרה אינו רוצה לתת חלקו בעירוב לזה הוא דכופין לתת חלקו בעל כרחו:

חצר מתחלקת לפתחין. כגון שהניח חצירו לשני בניו וחלקו לזה יש לו בית ושתי פתחים פתוחין ממנה לחצר ולזה בית עם פתח אחד זה שיש לו שני פתחים נוטל שני חלקין בחצר והשני חלק אחד:

לזבלין היא מתניתא. רב חסדא פליג עליה דרב הונא וקא"ל דאי מברייתא דלקמן אתה רוצה ללמוד לומר כן לא היא דלענין זבלים לחוד אמרו בבריי' דלפי פתחים מתחלקת אבל בחצר מי שיש לו שתי פתחים נוטל שמונה אמות ארבעה אמות לפני כל פתח ומי שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות לפני פתחו והשאר חולקין בשוה:

ותני כן. בתוספתא שם:

בכירה טפח לא שייכא הכא מידי ול"ג לה כאן וליתא בתוספתא ולקמן בפרק לא יחפור נשנית :

בזבלין לפי פתחים. הזבל שבחצר מתחלק לפי פתחים מפני שדרך הפתחים משליכין הזבל להעשות אשפה. באכסנייא צ"ל והכי הוא בתוספתא אכסנייא של המלך המוטל על הבתים מתחלקת לפי בני אדם הדרים בחצר:

החצירו'. בתוספתא שם:

שהיו משתמשות באמה. של מים וכולן מסתפקות מאמת המים זו ונתקלקלה:

כולם מתקנות עם העליונה. מסייעין אותה לתקן בקילקול שכנגדה לפי שהקילקול מעכבים את המים מלירד ונמצא תיקון העליונה לתועלת כולן היא:

והעליונה מתקנת כנגדה. כלומר בקילקול שכנגדה היא גם כן צריכה ליתן ולאפוקי בקילקול שכנגד השנייה כדמסיים ואזיל:

והשאר עם השניה. בקילקול שכנגד השניה השאר שהן למטה הימנה מסייעות אותה:

והשניה מתקנת כנגדה. כלומר לאפוקי העליונה שאינה צריכה לתקן עמה:

והתחתונה. היא מסייעת את כל העליונות שאם למעלה הימנה נתקלקל שוב אין המים יורדין לה:

ומתקנת כנגדה. אם הקילקול כנגדה היא מתקנת לעצמה ואין העליוני' צריכין לסייע אותה לפי שהתיקון שלמטה אינו נוח להעליונים ורוצים הן בקילקולה כדי שיהא להם מים בשופי ולא ירדו למטה:

חמשה דיוטות. הן הדיוטות של החצר ששופכין דרך תוכה השופכין שלהן ויורדות להביב שבחצר וממנה לחוץ ובהא איפכא הוא שאם נתקלקל הביב כולן מתקנות עם התחתונה שכל זמן שלא יכלו לירד למטה יעמדו השופכים אצלם:

והתחתונה מתקנת כנגדה. אבל לא בקילקול שלפניה שנוח לה זה:

והשניה מתקנת כנגדה. ולאפוקי התחתונ' שלמטה הימנה אינה מסייעת עמה:

והעליונה מתקנת כנגדה. אם הוא כנגדה ואין כולן מתקנות עמה אבל היא מתקנת עם כולן:

היו עשוים לגשמים. מקום שהיו לבני חצר לקבל מי גשמים יכולין למחות זה את זה להשתמש שם לכביסה. וכן אם אמת המים היתה עשויה לקבל מי גשמים לשתיה יכולין למחות מלהשתמש ממנה לכביסה שהיא מרובה:

כגון תילים ודברי הימים. לחלוק זה כנגד זה ואע"פ שהם רוצים בכך אין כבוד לכתבי הקדש שיעשו עמהן דרך חליפין. א"נ אע"פ ששניהם כתובים הן מ"מ קדושת תהלים חמורה שברוח הקדש נאמרה:

אבל תילין בתילין. ספר אחד של תהלים עם ספר השני של תהלים חולקין ששתיהן שוין הן:

אפילו תילים בתילים. אין חולקין ספר כנגד ספר ממנו לפי שאין לזה מה שיש לזה ומתוך שאין חולקין ונשאר כל ספרי תהלים ביחד אלו באין אצל אלו וקורין כולן לכל התהלים כאחד:

הדרן עלך פרק השותפין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף