פני משה/בבא בתרא/א/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו. שהיה לו שלשה שדות סביב לשדה חבירו לשלשת מצריה וגדר את שלשתן ונמצא שדהו של אמצעי זה מוקף משלש רוחותיו:
אין מחייבין אותו. ליתן מן ההוצאה כלום דהא לא אהני ליה מידי שעדיין שדהו פתוחה היא אבל אם גדר את הרביעית דהשתא ודאי אהני ליה מחייבין אותו לשלם המחצה וכפי דמי קנים בזול אבל לא חצי יציאותיו דא"ל לדידי סגי לי במחיצה של קנים ואי אפשי ביציאה של גדר אבנים:
מגלגלין עליו את הכל. מחצית יציאותיו כפי מה שגדר והיינו דאיכא בין ת"ק לרבי יוסי והלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר אם הניקף הוא שגדר רוח הרביעית דגלי דעתיה דניחא ליה במה שגדר חבירו שמגלגלין עליו את הכל ומשלם לחבירו חצי יציאותיו:
כותל חצר. של שותפין:
עד ארבע אמות. דבהכי סגי ליה להיזק ראיה:
בחזקת שנתן. אם זה תובע חצי היציאה וזה אומר כבר נתתי חלקי נאמן עד שיביא התובע ראיה שלא נתן דמשפט זה גלוי לכל הוא שחובה עליו לסייעו ולא היה זה בונהו משלו אלא היה מביאו לבית דין:
סמך לו כותל אחר. לאחר שבנה האחד למעלה מארבע אמות ולא רצה השני לסייע בהגבהתו סמך לו כותל אחר כנגד כותל זה כדי לסכך ולתת תקרה מכותל לכותל אע"פ שלא נתן עליו עדיין את התקרה:
מגלגלין עליו את הכל. לתת חלקו במה שהוסיף זה להגביה הכותל דגלי דעתיה דניחא ליה בהגבהתו דהאיך:
בחזק' שלא נתן. אם בא הראשון ותבעו לדין לאחר שסמך את כתלו לכותל ראשון ואומר לו תן חלקך במה שהגבהתי אותו וזה אומר נתתי חלקי אינו נאמן עד שיביא ראיה שנתן לפי שאין משפט זה גלוי לכל ועד שחייבהו בית דין אינו עשוי ליתן:
גמ' ובלבד בשע' שבנה עכשיו. כלומר הא דתנן משלש רוחותיו אין מחייבין אותו דמשמע אם אח"כ עמד המקיף וגדר גם את הרביעית מחייבין אותו ובלבד שיגדור את הרביעית כפי אשר בנה עכשיו אותן השלש רוחות ולא ימעט מהבנין ברוח הרביעית כדמפרש ואזיל:
דאין הוה בני דכיפין. דאם בנה אותן השלש רוחות בכיפין של אבנים:
בני לה דכיפין. צריך שיבנה ג"כ לרוח הרביעית בבנין של כיפין ובכי הא הוא דמשלם לו חלקו לפי חשבון הוצאותיו לבנין הכיפין:
ברם הכא הוה. אבל אם לא היה כן אלא דהכא הוה דבני כיפין לאותן שלש רוחות:
ובנתיה בליבנין. ואח"כ כשהקיף את הרביעית לא בנאו של כיפין אלא בנאו לרוח הזה של לבינים ואינו חזק כמו הבנין של כיפין:
גבי ליה כיפין. בתמיה וכל שעה דנפל בני לה וכלומר דבכה"ג לא אמרי' דישלם לו חלקו מאותן השלש רוחות לפי החשבון דבנין הכיפין דהא אכתי לא הועיל לו בבנין רוח הרביעית שבנה אותו בבנין שאינו חזק וכל שעה שיפול יצטרך זה לבנותו אלא אינו גובה ממנו כ"א לפי חשבון של בנין רוח רביעית כך ישלם לו ג"כ חלקו מאותן השלש רוחות:
רב חונה אמר מגלגלין עליו פשוטו של כותל. כלומר דרב הונא מפרש לה במאי פליגי הת"ק ורבי יוסי וקאמר דהא איכא בינייהו דלרבי יוסי לעולם מגלגלין עליו כפי פשוטו של כותל מהג' רוחות שגדר בתחלה ואם בנה אותו של כיפין משלם לפי החשבון של כיפין ואע"ג דלא בנאו לרוח הרביעית בבנין הזה מכל מקום מכיון שגדרו אהני ליה ומגלגלין עליו הכל לפי מה שגדר:
עד כדון לארכו. אכותל חצר שנפל קאי עד כאן לא שנינו אלא לארכו באורך הגובה דשיעורו ארבע אמות גובה:
לרחבו. בכמה הוא ובמקום שאין להם מנהג ידוע ברוחב הכותל בעי דהא מתני' סתמא קתני ולענין גובה הכותל נקט ליה שיעוריה דלעולם ובכל מקום ארבע אמות ולענין רחבו מאי:
כותל חצר לא נעשה. להבדיל ביניהם אלא להציל לו מפני היזק ראיה וא"כ במקום שאין מנהג ידוע לרוחב הכותל אין שיעור לדבר אלא יעשה אותו כפי שהוא רוצה בכדי שלא יראו זה את זה:
סברין מימר. דבכה"ג שאין ברוחב הכותל אלא כדי להציל מפני היזק ראיה וא"כ בכי הא אם רצה לקרות אינו מקרה וכלומר דבכותל כזה אפילו אם יסמוך לו כותל אחר אינו ראוי לתת התקרה עליו ואם כן קשיא לן מאי דתנן סמך לו כותל אחר אף על פי שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל דמשמע בכותל שראוי הוא לתת עליו את התקרה איירי ושמעת מינה דיש שיעור לרוחב הכותל:
תיפתר על ידי מרישיו. הא לא קשיא מידי דעכ"פ משכחת לה שראוי לתת עליו את התקרה ועל ידי מרישיו של זה שיתן קורות חזקים בתוך כותלו שסמך לו ועל ידי כן יכול הוא להשען קורותיו על כותלו של זה ולתת עליו את התקרה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |