פני משה/בבא בתרא/א/א

פני משה בבא בתרא א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' השותפין שרצו לעשות מחיצה. מסקינן התם דבחצר שאין בה כדי חלוקה איירי שאין בה כדי ארבע אמות לכל א' מן השותפין הלכך שרצו דוקא דמשמע ששניהם רוצין אבל אין אחד מהם יכול לכוף את חבירו דאלו בחצר שיש בה דין חלוקה כל אחד יכול לכוף את חבירו לחלוקה והשתא אשמועינן דכיון שרצו לחלוק והחזיק כל אחד מהם בחלקו בונין את הכותל באמצע שזה נותן מחלקו חצי מקום עובי הכותל וכן זה:

גויל. אבנים שאינם משופות ומתוקנות:

גזית. אבנים משופות ומגוררות במגרה:

כפיסין. אריח שהוא חצי לבנה והוא טפח ומחצה והלבנה שלשה טפחים:

הכל כמנהג המדינה. לאתויי אתרא דנהיגי לעשות מחיצה בלולבי גפנים ובקנים ובהוצין שעושין כפי המנהג ובלבד שתהא המחיצה עבה שלא יהיה אויר שלא יכול אחד מהם להסתכל בשל חבירו דהיזק ראיה שמיה היזק וגובה הכותל בחצר צריך שלא יהיה פחות מארבע אמות:

בגויל זה נותן שלשה טפחים. לפי שכותל הגויל צריך טפח יותר מכותל הגזית בשביל ראשי האבני' שאינן חלקות ובולטות לחוץ:

בכפיסין זה נותן טפחיים. בעובי כותל הכפיסין הוא טפח יותר מעובי כותל הלבינים לפי שמשים אריח מכאן ואריח מכאן וטפח של טיט באמצע כדי לחברן וכותל העשוי מלבינים נותן לבינה שלימה לעובי הכותל ואין צריך טיט:

המקום והאבנים של שניהן. הא קמ"ל דאף על גב דנפלו האבנים לרשות א' מהן או שקדם ופנה כל האבנים לרשותו וטוען שזה מכר לו או נתן לו במתנה אינו נאמן אלא הרי הן ברשות של שניהן עד שיביא ראיה דבכי האי מילתא אמרי' שותפי לא קפדי אהדדי ואפילו מנחי ברשותא דחד מינייהו לא נפקי מחזקה דאידך:

גמ' היך תנינן תמן. לקמן בפרקין:

אין חולקין וכו'. וקס"ד דמדקתני בחצר סתמא אפי' בחצר שאין בו דין חלוקה איירי והיך תנינן תמן אין חולקין את החצר עד שתהא בה דין חלוקה:

אמרי. מאי קשיא לך הא רצו קתני והתם בשאין שניהם רוצים ומתני' רצו דוקא הוא ובששניהן רוצין לחלוק ולעולם מתני' בשאין בה דין חלוקה איירי וקמ"ל כיון דרצו שניהן בחלוקה כופה אחד מהן את חבירו לבנות את הכותל בעל כרחו משום היזק ראיה:

ואפי' תימר. וקאמר הש"ס דלא היא דאפי' תימא דמוקמינן למתניתין הכא בשאין שניהן רוצין דהכא מיירי בחצר שיש בה דין חלוקה ורצו דקתני לא תפרש בששניהן רוצין דוקא אלא רצו אשותפין דעלמא קאי וכל אחד מהן שרוצה בחלוקה כופה את חבירו לחלוק ולבנות הכותל באמצע משום היזק ראיה:

כופין בחצירות. הסמוכות זו לזו כופה אחד מהן את חבירו לבנות הכותל ביניהן דאית בהו משום היזק ראיה ואין כופין בגגות וכדמפרש ואזיל:

רבי נסה סבר מימר. לפרש דהא דקאמר רבי יוחנן אין כופין בגגות. לאו בגגות הסמוכין זה לזה קאמר דפשיטא הוא דליכא היזק ראיה בגגות דלא קביעי תשמישתייהו אלא ודאי בגג הסמוך לחצר מיירי והלכך מפרש לה דהני מילי בחצר שהוא למעלה מן הגג שקרקעיתה גבוה יותר מגגו של חבירו ואין בעל החצר כופה לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דהא אין לו תשמיש קבוע בגגו ואפי' כשעומד לפעמים על גגו לא חיישינן שיגביה עצמו ולהסתכל בחצירו של חבירו:

אבל גג שהוא למעלה מן החצר. ויכול בעל הגג לראות בחצירו של זה:

כופין. אותו לעשות מעקה לגגו דיכול בעל החצר למימר ליה לא ידענא בהי עדנא דסלקת דאצטנע ממך:

רבי יוחנן סבר מימר. הש"ס קאמר לה דאיכא לפרושי מילתיה דרבי יוחנן איפכא דבחצר שהוא למעלה מן הגג כופין ואבעל החצר קאי וכגון בגגין העשוין לדירה וה"ק רבי יוחנן כופין בחצירות כלומר לבעלי החצירות הסמוכין לגגות והיינו שהחצר למעלה מן הגג ויכול להביט מלמעלה למטה על גגו של זה כופין לבעל החצר לבנות את הכותל כדי שלא יראה מחצירו לגגו של חבירו דכיון שהוא עשוי לדירה וזה עומד בחצירו ומשתמש בה תדיר אין בעל הגג יכול ליזהר ממנו כשירצה להשתמש בגגו אבל בגג שהוא למעלה מחצירו של חבירו אין כופין לבעל הגג לעשות מעקה לגגו דאף ע"פ שבעל הגג יכול לראות לתוך חצירו של זה כשעומד ומשתמש בגגו מ"מ לא קביע תשמישתיה כל כך ואפילו עשוי לדירה הוא אינו דומה לחצר שמשתמשין בה ביותר ויכול זה ליזהר ממנו בשעה שמשתמש בגגו והיינו ואין כופין בגגות דקאמר רבי יוחנן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף