פני יצחק (אבואלעפיא)/א/הלכות ברכות/ע

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

פני יצחק (אבואלעפיא) א ע

אות ע

ריג

(ריג) עיקר פוטר הטפל נתבאר דין זה יפה בש"ע סי' רי"ב ומשם בארה ולמנהג הנהוג לשרות פת הבאה בכסנין כגון כעכין יבשים או רכים הנקראים בלעז בשקוג'וס בחלב אם יש לברך גם על החלב האריכו בזה האחרונים והיוצא מדבריהם דהטוב והישר הוא שיברך תחלה על החלב קודם שישרה הבשקוג'וס בתוכו ושוב יברך גם על הבשקוג'וס וכל זה הוא בחלב ושאר משקין אכן אם שורה הבשקוג'ו במים לבד נראה דאין צריך לברך על המים דאין דעתו כלל על המים אלא אם דעתו לשתות מהם אזי יברך גם על המים תחלה וסוף כ"כ הזכו"ל ח"א ד"ך ע"א וכן עי'.

ריד

(ריד) אם אכל פת הבאה בכסנין ואכל בשר ודגים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים כמ"ש מרן בסי' ר"ח סי"ג וכתב ע"ז הברכ"י שם וז"ל משמע לי אע"ג שבאו הבשר והדגים ללפת בו הה' מינים עכ"ז אין ברכת על המחיה פוטרת הבשר והדגים וצ"ע אם נימא דה"ה אם אכל גבינה עם חמשת מינים כגון אם הגבינה עם הלביבות וכיוצא מז"ה בב"י ומנהג פשוט הוא לאכול לביבות עם גבינה ביותר ואין מברכין על הגבינה ולא עוד אלא רבים נוהגים לאכול כסנים בבוקר עם גבינה ואינם מברכים כי אם על הכסנין ומדין מברך על העיקר ופוטר את הטפלה נגעו בה וצריך להתישב בדבר עכ"ל יע"ש והרב כס"א בסי' הנז' אות ג' כתב ע"ז דהנוהגים כן שלא לברך על הגבינה, יש להם על מה שיסמוכו וכו' ותיבת עמו שכתב הטור לאו דוקא יע"ש גם בקו' מחנה ישראל להרב הנז' נשאל ע"ז בסי' ח"ן וכתב שם דהנוהגים לברך על הגבינה ג"כ לא צריך למעבד הכי יעש"ב גם הגאון שערי תשובה בסי' ר"ח הנז' כתב ע"ד הרב ברכ"י הנזכר וז"ל ובאמת לשון הש"ע לא משמע כן וגם לשון הטור יש לישב עכ"ל יע"ש.

ומבואר בדברי הרב מחנה ישראל הנז' שם דלאו דוקא כסנין עם גבינה דלא צריך לברך ג"כ על הגבינה אלא אפילו האוכל פירות עם הכסנין אין צריך לברך כלל על הפירות דהוי טפל לגבי הכסנין יע"ש וראיתי להרב כתונת יוסף סימן י"ד דחולק בזה וס"ל למר"ן דהאוכל כסנין עם פירות צריך לברך ג"כ על הפרות ברכה הראויה להם תחלה וסוף יע"ש ולדידי דברי המח"י וראיתו מדין חרוסת ומרור נראין עיקר והרב כת"י לא זכר שר מהראיה הנז' כלל כיע"ש ולא יהיה אלא מח' בפוסקים העיקר אצלנו דספק ברכות להקל ושב ואל תעשה עדיף ומיהו ירא שמים יזהר לאכול מהפירות תחלה קודם שיאכל כסנין כלל ויברך על הפירות ואחר בך יברך על הכסנים ואם אכל פירות כשיעור לברכה אחרונה בלא כסנין יברך על הפירות ברכה אחרונה הראויה להם כנז' ועדין צריך ישוב ועיין למרן בסי' קע"ז ס"ג ובאחרונים שם ואכמ"ל וכ"ז באוכל פירות עם כסנין אבל באוכל גבינה עם כסנין פשיטא דאינו צריך לברך על הגבינה ופוק חזי מאי עמא דבר.

רטו

(רטו) ערמונים והם מין פירות הנקראים בלשון ערבי ולעז קסטניאס אם אוכלם כשהם צלוים או מבושלים בעיניהו בלא פת מברך עליהם בורא פרי העץ ולאחריהם בורא נפשות רבות ואם הם חיים בלתי צליה או בשול אם מנהג העיר לרוב בני אדם שאוכלים אוחם חיין מברך עליהם ג"כ העץ כמ"ש הרב פר"ח ביו"ד סי' קי"ג סקכ"כ דהכל תלוי כמנהג העיר יע"ש ובמקומותנו אלה רוב בני אדם הם אוכלים אותם חיין כידוע ובודאי שאין לברך עליהם כי אם העץ בין חיין בין צלוים או מבושלים, ואם אוכלם מבושלים עם פת ודאי דהפת פוטרם מברכה לגמרי ועיין בזכו"ל ח"ג ד"ג ע"ד מה שציין להפוסקים שדברו בזה והמורם מהם הוא כמ"ש בעניותי ותו לא מדי.

רטז

(ריו) עיסה שנלושה במי בצים דין פת הבאה בכסנין יש לה לברך עליה מזונות ומעין שלש אם לא קבע סעודתו עליה כדין כסנין ממש כמ"ש שבולי הלקט הביאו המג"א סי' קס"ח סקמ"ד וכ"כ הרב זרע אמת ס"א א"ח סי' ודלא כהמג"א גופיה שם שהוכיח מדברי התוספות דעיסה שנלושה במי בצים לחם גמור היא לברך עליה המוציא וברהמ"ז יע"ש דליתא דהתוס' לשטתייהו אזלי בפירוש פת הבאה בכסנין וכבר הושג זה מהרב דגול מרבבה שם ומהרב אה"ע ובית אפרים סי' י"א וי"ב יעש"ב ולדידן דקי"ל ככל הפוסקים בדין פת כסנין כמ"ש מרן סי' הנז' ס"ז ודאי דגם עיסה הנלושה במי בצים נותנים לה דינים הנאמרים בפת כסנין וכן נהגו לברך עליה מזונות דוקא כידוע וכן עיקר.

ריז

(ריז) עוגות דקות הבאים לקנוח סעודה וכעכין יבשים או מיני מתיקה צריכים ברכה בתחלה ואין הפת פוטרת דומיא דלחמניות כ"כ המג"א סי' קס"ח והרב שביו"ט בלשונות הטור סי' הנז' ראו הביא לנו בשם ספר החנוך פ' עקב דס"ל דהפת פוטרתם וכיון שכן היה ספק ברכות ע"ש וה"ד הק"ס דל"ו ע"ד ומנהג העולם לברך עליהם בתחלה כדעת המג"א וכבר כתבנו דבמקום מנהג לא אמרי' סב"ל כמש"ל.

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף